אנחנו יושבים על הבר באיזה מקום גנרי בתל אביב. ספונטני. שלחה הודעה ואמרתי יאללה.
אז אנחנו יושבים ושותים ומדברים, אבל זה לא זה. היא נחמדה ונראית בסדר, אבל אין חיבור.
יש בה משהו, או אין בה משהו... לא יודע. לא מתחבר.
וכשהיא קמה לשירותים אני שולח הודעה.
״אני בדייט גרוע ב-<שם הבר>. לא רחוק ממך״ ומוסיף חיוך.
״לבוא לעשות לך טיזינג? או שתחתוך ותבוא?״, היא שואלת.
אני לא עונה.
הדייט שלי חוזרת מהשירותים. אני מזמין עוד בירה. ממשיכים לדבר. זה לא רע, אבל זה לא ילך לשום מקום.
הטלפון רוטט על הבר. אני רואה שנכנסות הודעות. אני לא קורא.
עשר דקות אח״כ היא נכנסת ומתיישבת לא רחוק מאיתנו. מזמינה לעצמה שתיה. יושבת. מחייכת. מסתכלת.
אני מגניב מבטים. מחייך. מתעלם.
כמה דקות אח״כ אני קם לשירותים וכשאני עובר מאחוריה אני נוגע בעדינות בגב שלה.
אני נכנס לתא ושניה אח״כ היא שם איתי. כל העסק לא לוקח יותר מחמש דקות. היא מרימה רגל על האסלה. אני חודר מאחורה זריז. תנועות חדות. גמירה. זרע נוזל על הירך שלה. אני אוסף באצבע ומגיש לה לפה. היא מלקקת את האצבעות שלי.
כמה דקות אח״כ אני שוב עם הדייט שלי והיא שוב על הבר מולי. שותים. מדברים. מגניבים מבטים.
מסיימים את הדייט. נפרדים בנימוס בחוץ. חיבוק ו-״נדבר״ לא מחייב שכזה.
במורד הרחוב אני רואה אותה מחכה לי שאבוא.