פגישה ראשונה
היא נכנסת אלי לדירה. עומדת מולי. אנחנו לא מדברים.
אני מסתכל עליה. היא מסתכלת עלי.
זה השלב הזה של אומדן האכזבה.
כל ה- ״חשבתי שתהיי רזה יותר״, ״חשבתי שאתה גבוה יותר״, ״את קצת יותר מוזנחת ממה שקיוויתי״, ״אתה מלא יותר ממה שחשבתי״, שעוברים בראש בשניה הראשונה. במבטים הראשונים.
היא לא מה שציפיתי, וכנראה שגם אני לא מה שהיא ציפתה, אבל... אין שום סיבה לחתוך.
אני עומד שם מולה בכניסה לדירה. היא עוד עם מעיל והכל. קר בחוץ.
לא מאוד חם בפנים.
״שלום״ אני אומר
״שלום״ היא אומרת ומחייכת.
אני פותח את המכנסיים, ונותן להן ליפול. צועד החוצה מהן. מחזיק את הזין.
״שלום״ אני אומר שוב.
״שלום״ היא עונה.
היא מתקרבת אלי. יורדת על הברכיים. ושניה לפני שאני תופס לה את הראש היא שמה לי יד על האגן ודוחפת בצורה מספיק ברורה כדי שאסתובב ואעמוד עם הגב אליה והפנים לקיר.
היא שולחת יד ועוד יד ואני מרגיש את הפנים שלה נצמדות לי לתחת. אני מרגיש את הלשון שלה מחפשת. אני מרים רגל קצת ומתכופף קדימה קצת. נותן לה לגשת. היא מכניסה את הלשון שלה לתחת שלי. בלי היסוס. בלי נגיעות עדינות. הלשון שלה מוצאת את הפתח וחודרת כמה עמוק שהיא יכולה.
הזין שלי עומד. היד שלה עליו. הלשון שלה בתוכי. מלקקת. מזיינת. נכנסת ויוצאת.
אין לי מושג כמה זמן עובר ככה עד שהיא מוציאה את הפנים שלה משם.
״שלום״ אני אומר לה וצוחק.
״שלום״ היא אומרת. מתנשפת.
אני הולך לכיוון חדר השינה, מתפשט לגמרי ומסמן לה לבוא אחרי.
אני רואה אותה מתקרבת ונשכב על הבטן. מסמן לה להמשיך.