הגרון

היא עירומה. אני קושר לה את הידיים מאחורי הגב ומושיב אותה על המיטה.

אני ניגש ומלקק לה את הפטמה. הרטיבות חשובה למקרה הזה. אני משאיר את הפטמה הימנית שלה רטובה מרוק.

אני מחביא ביד פרוסה קטנה של פלפל ירוק חריף. לא צריך הרבה. פרוסה דקה.

אני לא מראה לה מה אני עושה. ניגש מאחוריה וחופן לה את החזה. מוודא שהפרוסה נוגעת בפטמה. ברטיבות של הרוק.

מוריד את הידיים. מתיישב מולה ומחכה.

״מה זה״ היא שואלת כמה שניות אח״כ, ואני יודע שזה התחיל לעבוד. אי אפשר לעצור את זה. צריבה.

הפטמה שלה משדרת למוח תחושה של שריפה.

"זה כואב״ היא אומרת.

״אל תזוזי. תסתכלי עלי״.

״מה עשית לי״

״סוד״ אני אומר לה ונוגע בה ביד השניה, מרגיש איך הכוס שלה רטוב. ״תראי כמה את רטובה מזה״ אני אומר ונותן לה ללקק את היד.

היא מלקקת. היא נשכבת אחורה ומתפתלת.

״זה כואב״ היא אומרת שוב ושוקעת לתוך עצמה בשתיקה.

אני מסתכל עליה בשקט סופגת את הצריבה הזאת לתוכה. רואה איך היא מתפתלת. איך היא מנסה להסתובב לנגב. למצוא דרך להעביר את התחושה הזאת של הכאב החם.

זה עובר לבד.

כמה דקות.

נצח בשבילה.

ואז אני עובר לפטמה השניה.