הגרושה חולה. הילדים אצלי כל הזמן כבר כמה ימים. יש לחץ בעבודה. חגים. אין זמן.
אני רץ בין הקניות לפיזורים. בין הפגישות לאיסופים.
יש לי כמה דקות.
אני רץ במדרגות בדרך לדירה שלה ומזיין לה את הפה עם עין אחת על השעון.
יש לי רק כמה דקות.
אני מתזמן את הגמירה שלי כך שיהיה לי מספיק זמן להתנקות ולהגיע לאוטו בזמן.
אני גומר לה בפה. אולי. עכשיו אני לא זוכר מה ראיתי. מה עשיתי. איפה גמרתי.
אני לא זוכר אם דיברנו בכלל. אם אמרתי שלום או ביי.
אין זמן.
אני רץ בדרך לאסוף לתור לרופא. בחדר ההמתנה אני קל יותר. הזין מרגיש רטוב וקר בתחתונים. יש לי ריח של מגבונים על הידיים. אני קולט שהרוכסן שלי פתוח.
אני רץ לאיסוף מהחוג. מזמין פיצה לילדים תוך כדי נהיגה. מתרסק על הספה בסוף היום. נרדם. מתעורר. מתקלח. הולך למיטה. נרדם. קם.
מתעורר מוקדם מדי עם דופק מהיר, חרדות, רשימה של דברים לעשות בראש וזין עומד.
אני חושב על הלו״ז. היום אפילו עצירה קצרה כזאת לא תהיה. אולי מחר. אולי מחר. אולי מחר.
