הגרון

בעיתות מצוקה המערכת שלי נכנסת לאובר-דרייב. אני מדמיין כל אחת ברחוב על ארבע. אני צריך למחוק מכל פגישה מחשבות על זרע ושתן. אני צריך לעצור בכח את הדחף לשלוח הודעות.

״תהיי פה עוד שעתיים״.

לא.

״אני בא עוד שעה״.

לא.

״אני באיזור שלך מאוחר יותר״.

לא.

בין הפגישות אני נכנס לשירותים באיזו קומה של איזה מגדל ועושה זריז ביד לתוך נייר טואלט גס.

המוח משתחרר ואני שמח על כל הודעה שלא שלחתי. אין לי פנאי לזה. אני צריך פוקוס.

והפקידה שלו שואלת אותי אם אני רוצה קפה. וכשהיא קמה להכין לי אני מדמיין את הזין שלי בתוך התחת שלה ואיך השיער שלה יראה רטוב משתן.

״איפה השירותים פה?״ אני שואל. ויוצא לכמה דקות.