לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 6:47
השעמום והתסכול מכים. הפנטזיות לא מרפות.
כבר חודש בלי סשן. בלי גרון. בלי תחת.
אני מוציא את הכלב לטיול בלילה ומפנטז שוב על סשן פומבי.
מדמיין את הפגישה באיזה חניון. עובר על כל התסריטים עם כל פרטנרית אפשרית.
אחרי שהכלב מסיים עם הצרכים שלו, אני מתפנה לצרכים שלי.
אני מוצא איזו פינה חשוכה מספיק, אבל לא חשוכה מדי. פותח את הרוכסן ומוציא את הזין לאוויר.
מרגיש עליו את הבריזה הקרירה עדיין של הלילה.
נותן לדמיון להשלים את התמונה. מי תהיה עכשיו כאן על הברכיים מולי. משחרר.
ומשתין.