רעשים של שקט

היתרון הסשן מצולם הוא שגם אני לפעמים בתמונות

והפעם,

סשן שעשיתי לפני 5 שנים בשיתוף פעולה עם צלם מוכשר מהקריות וצלמת נפלאה שהייתה גם נקשרת שלי 

זה היה סשן שנערך אצלי במחסן של העבודה,

עם שתי נשים נהדרות שהגיעו ברגע אחרון להחליף מודלית שהבריזה. 

כמובן שגם סשן מצולם הוא עדיין סשן לכל דבר,

ותמיד חשוב לעשות אפטר קר, 

חשוב לכולם. 

לפני שנתיים ויום, 

היה יום שישי אחר הצהריים,

נסענו אל החתונה שלנו באוטובוס,

הייתי חתן מאושר ומאוהב,

אחרי שני כשלונות, הרגשתי שזו האהבה האמיתית, איתה אזדקן ואבלה את שארית חיי. 

כל היום ההוא לא יכולתי להפסיק לחייך, כבר כאבו לי הפנים. 

לדעתי מעולם לא חייכתי כך.

הרגשתי סוף סוף מהו בית אמיתי, מהי משפחה, 

עמדתי שם איתה בחופה מלא הודיה,

במיוחד לה על האדם הנפלא שהיא.

מסתבר ששוב טעיתי. 

אמנם עשיתי טעויות, אבל גם היא נאבקה עם האדם שאני. 

לא הצליחה להכיל את האופי שלי, למרות שניסתה - והיא ניסתה.

כל לילה אני מתפלל ומייחל שהיא תסכים לנסות שוב,

כי אני יודע שיכולים להיות לנו חיים נפלאים יחדיו.

אבל זה כבר בידיים שלה, 

לי בינתיים נותרו הזיכרונות

והחלומות.

יום נישואין שמח בייב 💔

Then love, love will tear us apart again
Love, love will tear us apart again

מוזמנים: אני

עוד קצת והביתה! 

how much wood would a woodchuck chuck if a woodchuck could chuck wood?

Wynona loved her big brown beaver
And she stroked him all the time
She pricked her finger one day and it occurred to her
She might have a porcupine

לפי חישוב שנעשה בשנת 1988 - בערך 350 ק"ג

יאללה, מי מרים את הכפפה? 

אבל להרים לאט ובזהירות, שלא ייתפס הגב

וסתם קוריוז מעניין,

לפני 11 שנים עשיתי את הקעקוע הזה

and the drinks are cold
But nothing dulls the pain
I bite my tongue and sell the lie
Pretend that I belong
Another shot, another high, make it a double
And make it strong

No voice, no choice
You must obey

When the blood runs cold
In the plans we've made
Where the strings are pulled
And the traps are laid
Where the lies are truth
And our lives are trade
As we march in line
In a puppet parade

עשיתי את הלא יאמן ויצאתי מהבית. 

מכרה ותיקה חגגה יומולדת באיזה בר ברוטשילד,

בהתחלה חשבתי ללכת, ואז לא התחשק לי לנהוג לשם אז ויתרתי, ואז גיליתי שיש לי אוטובוס שבת לשם ממש ליד הבית, אז לבשתי בגדים אמיתיים שאינם תחתונים או טריינינג, 

ויצאתי! 

כעבור שעה (זה אוטובוס שעוצר בערך בכל תחנה אפשרית) הגעתי למחוז חפצי. 

פגשתי שם שתי מכרות נחמדות שממש שמחו לראות אותי, שתיתי משקה יקר מדי, רקדתי קצת מוזיקה שאני בכלל לא אוהב, כמות הבוטוקס שם הייתה די גבוהה (לא שיש לי בעיה עם זה, סתם היה מאוד בולט לעין)

והנה אני בדרך חזרה עם אותו הנהג אפילו...

סה"כ הייתי שם פחות משעה, אבל מיציתי די מהר את האירוע. 

בקרוב אגיע הביתה, אחרי שאעצור בטיב טעם הקרוב לביתי כדי לקנות כוסברה ובצל אדום לארוחת הערב שאני מתכנן (יאם סום או למי שמכיר) 

סה״כ שישי ממש עמוס! 

והנה עוד תמונה מלפני שש שנים, 

עם חיפאית א' (היו שתיים, את שתיהן מאוד חיבבתי) 

עוד שישה ימים לגיל 49. 

איזה דכאון

I tried so hard to keep things straight
But every move just tempts my fate
You moved on, and I stayed behind
Trapped in a life I can't rewind

It's just another bad day

אסתר השוויצרית (שם בדוי) הייתה אחת הנקשרות הקבועות האהובות עליי.

הכרתי אותה לפני שש שנים באחת מאפליקציות ההיכרות, למיטב זכרוני בטינדר. 

היה לי שם פרופיל בדס"מי עם מעט תמונות (כי דיווחו עליהן) אבל עם תיאור מילולי לגבי מי אני ומה אני.

לאחר התכתבות קצרה במהלכה סיפרה שהתנסתה מעט בשיבארי בשוויץ, ורוצה עוד.

המשכנו להתכתב בוואטסאפ פה ושם, שיחות חולין, ואז הזמנתי אותה להגיע אליי לנתניה לסשן.

היא הסכימה בלי לחשוב פעמיים.

אסתר הייתה נשואה במערכת יחסים פתוחה, בעלה היה איש עסקים/דיפלומט והיו לו נשלטות ישראליות.

כיוון שבאותה תקופה לא עניין אותי בכלל מערכות יחסים, אלא רק כמה שיותר לקשור, אז זה התאים לי בול.

והנה, יום אחד הגיעה אליי לדירה אישה נמוכה ורזה, עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות - שוויצרית אמיתית.

ישבנו לשיחה וכוס תה, הסברתי לה מה הולך לקרות בסשן, נתתי דגשי בטיחות, ביררתי גבולות - היא אמרה שהיא לא יודעת עדיין מה הם - אז סיכמנו שאם אני מתחיל לעשות משהו שלא מתאים לה אז שישר תגיד לי.

עברנו לסטודיו שהיה לי אז בדירה ובלי לחשוב יותר מדי היא כבר נשארה רק עם תחתונים.

הסשן היה מצוין, גיליתי אישה עם סף כאב מכובד וגמישות טובה, היא גילתה אצלי מה שגילתה, וכבר תוך כדי הסשן היה ברור לשנינו שיש כימיה טובה.

לאחר הסשן, בזמן האפטר קר, שנינו היינו חרמנים עוד מהסשן עצמו, אז היא ליטפה לי את הזין, אני תקעתי לה אצבעות בכוס, ואחרי שהיא התחננה קצת הצמדתי אותה למזרון וזיינתי אותה. 

אחרי זה עברנו לסלון, ראינו סרט, שתינו יין, ולפני שנפרדנו כבר קבענו את המפגש הבא.

ככה זה המשיך, עד ששמתי לב שהיא נהיית קצת משועממת.

הושבתי לה לשיחה לפני אחד הסשנים, ציינתי זאת בפניה והיא אמרה שהייתה רוצה לנסות לשלב פרקטיקות נוספות בסשנים.

וכך, התחלתי לשלב אימפקט, השפלה, שעווה, אנאלי, מומיפיקציה ועוד שלל דברים נחמדים בסשנים.

עשינו גם סשן שולחן סושי ששילב חבלים.

כעבור זמן הייתי גם מגיע לפעמים אליה הביתה לארוחת ערב, סתם כחברים.

וכך זה המשיך כשנה בערך, עד שפגשתי את זו שרציתי לקשור אליי לתמיד.

לכל דבר את הזמן שלו, ושם זמננו תם.

למה כתבתי בכלל את הפוסט הזה? אולי הרגשתי צורך לחטט בעבר, להיזכר בדברים טובים שחוויתי, במיוחד ביום כמו היום.

בכל מקרה, זה הרגיש לי כמו משהו שהייתי צריך להוציא, אז הוצאתי. 

הסוף.

אחרי כמעט 13 שנים... 

רגשות מעורבים

הנה תמונה להסחת דעת 

לחיי הספינות שבדרך