רעשים של שקט

כאמור, אין יותר מדי עבודה, וזו אחת הסיבות המרכזיות לפיטוריי, אז אני מבלה את זמני במחסן מול המחשב, 

אז מוצא לנכון להעלות כל מיני תמונות מפעם

בשבוע הבא יש לי יומולדת,

אז אעלה שתי תמונות:

אחת מיום ההולדת לפני 6 שנים, ואחת לפני 5 שנים. 

זו לפני 6 שנים:

וזו לפני 5 שנים:

עוד תמונות מהסשנים הללו יגיעו בהמשך

רק רוצה להזכיר שלפני עשור (!!!) תירגמתי מאמר מאיזשהו אתר שאינו קיים יותר - לכן לא יכול לתת קישור למקור, 

שהוא מעין מדריך לנשלטים ונשלטות חדשים.

ממליץ גם לכאלו שאינם חדשים לעיין ולהתרענן.

אשמח לתוספות בתגובות פה או בפוסט המקורי. 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=82233&postid=462056

קריאה מענה

ניתוח מעניין של הסרט, יש פה מישהו שטרם צפה בו?

אני באופן אישי מאוד אוהב אותו.

לסרטון שצולם לפני חמש שנים.

מוזר שעדיין אי אפשר להעלות סרטונים לכלוב,

הרי פשוט אפשר להגביל גודל של קובץ, לא?

חבל שאין סאונד ב gif

היה מוסיף 

(חרזתי בלי כוונה) 

פישפשתי בגוגל תמונות, הלכתי רחוק אחורה בזמן, ואז גיליתי שהחודש לפני 11 שנים התחלתי לקשור. 

התחלתי ללכת לשיעורים במה שנקרא אז Ropes TLV, עם ידידה טובה שהקריבה את עצמה לטובת לימודיי (בואו נאמר שהיא לא בדיוק סבלה בעצמה). 

במבט לאחור זה נראה לי ממש חובבני, ומי לעזאזל נותן לתלמיד בשיעור הראשון שלו לעשות סספנשן?! 

אבל היה כיף, היו אז זמנים אחרים... 

כמובן שיש קצת תמונות מהמאורע

וזה מהשיעור השני 

אה, ונזכרתי שאפילו הופעתי בפסטיבל הפטיש שנערך במועדון הדאנג'ן ברחוב השרון! 

עבדתי אז אצל אלכסיי מפטישדיל בדוכן שלו שם, ואיזה פרפורמר מסוקס הבריז מההופעה שלו, אז ביקשו ממני למלא מקום 🤷🏻‍♂️

אם יש פה מישהו שהיה וזוכר את ההופעה הזו, הוא בטח גם צוחק בגלל איך שהיא נגמרה... 🙈

עד כאן נוסטלגיה,

מקווה לעשות זכרונות בדס"מים חדשים, אבל איתה... 

מה שהוביל לפוסט עם שירו הנפלא של סטיבי וונדר, 

זה שהתקשרתי אליה. 

במקור תיכננתי להתקשר במוצאי שבת,

אבל השתפנתי כי הייתי על סף התקף לב מרוב חרדה. 

היום בניתי אומץ משעות הצהריים, 

והתקשרתי. 

כמובן שאני מפנטז על תוצאות השיחה כבר שבועיים. 

בואו נאמר שאני לא מגיע עם ציפיות גבוהות, 

אבל מכירים את זה כשאתם ממלאים לוטו ובראש אתם כבר על היאכטה מפליגים ביוון? 

אז ככה אצלי בראש אני מכין לה ארוחת ערב אצלי בבית עם בקבוק שבלי או סנסר, 

או שאנחנו בשיעור במוריקאי, 

או סתם מזדיינים.

בפנטזיות הכל יכול לקרות. 

אבל הנחתי שהשיחה תהיה קשה. 

לשנינו. 

הלב שלי דפק כל כך חזק וכמעט קפץ לי מהגרון 

ממש שמחתי לשמוע את הקול שלה אחרי כל כך הרבה זמן. 

האם השיחה הזו תישא פירות כלשהם? 

מקווה שכן, אבל מנסה לא להיות אופטימי מדי. 

 הייתי כנה בשיחה וגיליתי לה משהו שהסתרתי ממנה בזמן שהיינו ביחד,

משהו שלא ייחסתי לו חשיבות עד שנפרדנו, ואז הבנתי שזה היה משהו קריטי שתרם רבות לפרידה.

משהו שמאוד התביישתי בו.

משהו שהיינו יכולים לפתור ביחד, לולא הסתרתי.

אני מכה על חטא זה מאז הפרידה, ואני מקווה שהיא תוכל למחול לי על ההסתרה. 

זה הדבר היחיד שאי פעם הסתרתי ממנה, ואני מאוד מאוכזב מעצמי בכל מה שקשור לזה. 

לא הגיע לה שאסתיר ממנה משהו, לא משנה כמה פעוט היה נראה בעיניי. 

בכל מקרה זה כבר מאחוריי ונפתר, 

ועכשיו אני מוצף אדרנלין,

והשינה חומקת ממני. 

עכשיו נותר לחכות ולראות מה תהיה התוצאה של השיחה. 

And I mean it from the bottom of my heart

היום לפני 5 שנים 

נראה כמו לפני נצח 

האם אני מתגעגע לתקופה הזו?

לא. 

אני מתגעגע רק לדבר אחד. 

אליה. 

המתבגר ואני רצינו לצאת לטייל קצת בירקון,

אז שלפתי גרביים מהארון והתחלתי לגרוב... ואז נחמץ ליבי בקרבי

אלו היו הגרביים האחרונות שנשארו לי בקיפול שלה.

לכל אדם יש שיטה שונה לקיפול כביסה נקייה

אני מהמקפלים

היא מהמגלגלים

ממש התבאסתי שאין לי יותר בגדים בארון שהיא קיפלה 😥

ואז מאוחר יותר

המתבגר ביקש לראות את הסרט "אבק כוכבים" וברור שהסכמתי, סרט ששנינו מאוד אוהבים

זה בדיוק מה שהיה חסר לי

אגדה רומנטית על אהבה

וחשבתי לי איך היא הייתה הכוכב שהאיר לי את חיי

If walls break down, I will comfort you
If angels cry, oh I'll be there for you
You've saved my soul
Don't leave me now

Yeah, you and me, we can ride on a star
If you stay with me girl, we can rule the world
Yeah, you and me, we can light up the sky
If you stay by my side, we can rule the world

💔

בטח היא כבר אצל ההורים שלה,

הפעם בלעדיי

הילד משחק כדורגל על הדשא הקטן

עוד מעט אח שלה יצטרף עם אשתו והילדה,

ואז יגיעו החברים והדודים

ידליקו את המנגל

דוד שלה יגיד בחוסר טאקט משהו בסגנון

"חבל שנפרדתם, עכשיו אני צריך לעשות את הבשר על האש במקומו"

היא תחייך במבוכה כמו שהיא תמיד עושה כשהוא או אמא שלה אומרים משהו חסר טאקט

אבל בפנים הסדק בלב ידמם

מעניין אם אמא שלה הכינה כנפיים לפי המתכון שנתתי לה

מעניין האם זה ייצא כמו הכנפיים שאני תמיד הבאתי איתי

ממש מוזר לי לחשוב עליהם ועל היום הזה בלי שאני שם

עומד ליד המנגל עם כוס יין אדום

מסתכל עליה נהנית עם כולם

עכשיו אני רק מדמיין אותה נהנית עם כולם

למרות שאני יודע עמוק בלב

שלמרות הזמן שחלף

גם אני חסר לה

ואני?

רוצה אותה שלי בחזרה.

שיר עברי לכבוד יום העצמאות

גל מחכה שאולי זה יקרה
ארבעים שנה חלפו בשדות העמק
הוא יחכה לה גם בגילגול הבא