רעשים של שקט

ספרתי לאחור ברחוב בקול רם

ומישהי 

שסתם הלכה לידי

גמרה

הייקו ליום רביעי 

ושיר הולם 

יודעים מה? 

תפוח אדמה 

נזכרתי בעוד תמונה מהסשן שהזכרתי אתמול

בטח אזכר בעוד כאלו, אבל לא נראה לי שזה יפריע למישהו. 

גם אם כן, למי אכפת.

אה, בקשר לשישי - הסתדרתי, תודה 😄 

שוב חלמתי עליה הלילה. 

ממש כמה חודשים אחרי שהיכרנו, ניצלנו את העובדה שההורים שלי בארץ והדירה שלהם בקפריסין פנויה, 

אז טסנו לכמה ימים ועשינו פה דברים ממש מגניבים.

אולי בגלל זה תת המודע שלי מתעלל בי עכשיו. 

עשינו פה גם כמה חופשות משפחתיות נהדרות, אבל זה לא אותו הדבר. 

עכשיו אני שותה קפה ממש ליד הנקודה בה עשינו כמה סשנים בחצר הדירה של הוריי. 

אני ממש יכול להראות אותה תלויה שם בעיניי רוחי.

חלמתי שאנחנו מטיילים יד ביד, ומדי פעם מתמזמזים קצת, מתנשקים. כיף להיות מאושר בחלום. 

אני חושב שזו הייתה החופשה היחידה בחו"ל רק של שנינו, לבד.

וכעת,

נעבור לשלב המשאלות.

בשישי הקרוב חבר חוגג יום הולדת בדאנג'ן, ויש לי חשק עז למשהו שמשלב קצת קשירה ואימפקט. בא לי להוציא את כלי המשחית שלי מהנפטלין. להעניק כאב. 

אז אם יש פה מישהי בעניין, צרי קשר 😄 

רצוי מישהי שאני מכיר, לא חובה. 

עוד ביום שישי, ממש רציתי ללכת למוריקאי לקשור לפני המסיבה בדאנג'ן, אבל חברה ממש טובה שלי חוגגת יום הולדת אז נאלצתי לשים חברים לפני חבלים 🙂

נו שוין, לפחות שבוע הבא כנראה יהיה פנוי לי כולו. 

בזמנו, לפני חמש שנים, היה לי איזה קטע עם צליבה.

יש משהו מאוד מיסטי בצליבה, משהו סקסי ומפתה בתנוחות הצליבה, משחק עם טאבו דתי ועוד שלל דברים מגרים.

אז ניצלתי את כישורי הנגרות שלי וניגרתי צלב.

בניתי אותו משני חלקים כדי שיהיה נוח להובלה, כשהחיבור בין שני החלקים נעשה עם מגרעות בעץ ומקובע באמצעות חבלים, ממש כמו פעם.

בקצה כל קורה ישנו חור, כדי להשחיל דרכו חבל. 

לאחר מספר ניסויי קשירה לצלב בבית, הגיע הזמן לשיתוף פעולה עם זוג חברים צלמים. 

שתי עלמות חן גויסו לטובת העניין, עטינו מסיכות של חיות, והתחלנו.

הייתה לנו איילה אצילה 

הייתה גם עגלה תמימה

וכמובן, זאב רשע מרושע 

חור בכל אחד מקצוות הצלב מאפשר שליטה מלאה בזוויות התלייה של הצלב, וזה משחק נחמד.

נסיים בשיר 

הצלב נשאר אצל זוג החברים, ואפשר לראות אותו מופיע לעתים בצילומים של קושרים אחרים. עושה לי נחת 🙂

לפני חמש שנים הייתה תקופת הצלמים שלי. 

בחנתי את הפן האמנותי של הקשירה שלי, מאוד נהנתי מהחוויה, מהחברה של הצלמים/צלמות המוכשרים והנקשרות המהממות, אבל בדיעבד זה היה מאוד נחמד אבל הנאה שאינה שלמה.

קצת אבד לי שם האלמנט של האינטימיות והרגש, למרות שבאמת השתדלתי ליצוק אותו גם לסשנים הללו. 

נתחיל עם שיר בשביל האווירה, ביצוע אפל לשיר של להקת אבבא.

עכשיו שביססנו את האווירה, הקונספט של הסשן הזה היה בובה על חוטים.

שילוב מנצח של נקשרת מהממת, ספה עתיקה ורקע צהוב.

לא מדובר בטכניקת קשירה מרחיקת לכת, רתמות מאוד בסיסיות הפשוטות

הרעיון הוא להיות יצירתי, לא מתוחכם. 

אני מתכוון אליכם, קושרים מתחילים.

תנסו פחות להתמקד בטכניקה בסשנים שלכם, אלא יותר ברגש וחדוות היצירה. תהנו מהסשן, אל תתבאסו שהרתמה לא יצאה לכם כמו שרציתי. 

אני לא אומר שאין צורך ללמוד, וודאי שצריך, תמיד טוב לתרגל ולהעשיר את הידע, אבל אני מדגיש שזה לא העיקר. 

זהו לבנתיים, כנראה שיהיה עוד פוסט בנושא הזה בהמשך, כי אני חופר כרגע בתמונות מהתקופה המופלאה ההיא. 

לטוס לחו"ל לא לחופשה זו תחושה מוזרה.

התחלתי את הבוקר בקניות בסופר, שהתלוו בתחושת תסכול לגבי יוקר המחייה בישראל.

חזרתי, דיברתי קצת עם אבא, חיכינו שהמתבגר יתעורר, ואז התחלתי את הבישולים.

כשצריך להאכיל מתבגר, צריך להכפיל כמויות פי שלוש.

עכשיו יש לי כמה דקות לשבת בחצר לנוח, ואז ניסע לבקר את אמא שלי בבית החולים.

אחרי שנחזור אמשיך בבישולים 😅

אתמול הגענו יחסית מאוחר, ולא היה לי כוח להכין ארוחת ערב, אז הלכנו לפאב של הכפר לנשנש משהו.

המלצרית שם כבר כמו בת משפחה שלנו, וממש דאגה להורים שלי כי לא ראתה אותם תקופה ארוכה.

עדכנתי אותה במצב והיא כמעט פרצה בבכי 😕

הבטחתי לה להביא את אבא שלי הערב לפאב, נראה לי שזה יהיה נחמד לשניהם. 

עד כאן הדיווח מקפריסין, נתראה בהמשך. 

Oh, how I wish

For soothing rain

All I wish is to dream again

My loving heart

Lost in the dark

For hope, I'd give my everything

זהו שיר לפני המראה

הוא תמיד מביא לי תקווה 

או אולי, במחשבה שנייה, לא כל כך מפתיעה? 

מדי פעם אני מקבל הודעות בפרטי בסגנון

"היי, אתה בטח לא זוכר, קשרת אותי פעם מזמן/בפעם הראשונה שלי" 

אני זוכר את כל מי שאי פעם קשרתי. 

גם כאלו שנקשרו אצלי פעם אחת ויחידה.

עם חלקן הייתה כימיה טובה, עם השאר קצת פחות.

רוב חוויות הקשירה שלי היו מאוד חיוביות, חלקן פחות - אבל זהו סיכון כשאתה קושר מישהי שאינך מכיר בכלל. 

קיבלתי היום הודעה ממישהי שמאוד נהנתי מהסשנים המשותפים שלנו.

המפגש הראשון שלנו מתואר פה באחד הפוסטים, אני נתקעתי ללא נקשרת לסשן עם צלם, והיא הגיעה עם בעלה בדקה התשעים.

היה סשן נהדר, וזה משתקף גם בתמונות.

לאחר שיחת חולין קצרה, היא אמרה שתשמח שנקשור שוב יחדיו, השבתי שגם אני מאוד אשמח. 

כיף לחדש קשרי קשירות מהעבר, 

עכשיו רק נותר למצוא לכך זמן בין טיסה לטיסה... 

מדגדג לי לחזור לסשנים עם צלמים, 

אבל אני מספיק סבלני לחכות שאהיה מוכן לכך. 

אבל אני אתמול הצלתי את השכנה שלי מג'וק בחדר המדרגות.

עוד מאירועי אתמול, ביקרתי חברה טובה שמזמן לא ראיתי, גיליתי שהיא סובלת מחרדה חברתית ולא יצאה מהבית כבר ארבע שנים. 

רשמתי לי לבקר אותה ככל שאני אוכל, כי זה ממש קשוח לחיות ככה.

השליח עם המדליה כבר הודיע לי שהוא בדרך, מקווה שיגיע לפני שניסע לשדה התעופה.

כמו כן, רכשתי אתמול טלפון חדש, כי לקודם נמאס להראות לי איפה אנחנו נמצאים על כדור הארץ, והמסך שלו כבר היה די שבור.

מה עוד נשאר לי לעשות? 

לשטוף כלים

להכין למתבגר ארוחת בוקר/צהריים 

שוב לשטוף כלים

לארוז תיק לטיסה

לארגן את כל הדברים של החתולה - אוכל/מים/חול נקי

להתקלח/להתגלח

זהו נראה לי. 

טסט למצלמה של הטלפון החדש, נראה שהיא עושה אותי רזה יותר