ביממה האחרונה אני קורא יותר מדי את המילים האלו בהקשר הכי לא טוב שיש.
בא לי להקיא מזה.
זה מזכיר לי מקרה שקרה לי לפני כמה שנים, ואספר אותו כאן תוך סיכון להיחשד ברצון להאדרה עצמית, אבל חשוב לי לספר בכל זאת.
הגעתי כמנהגי בערב שישי לדאנג'ן בגפי, שתיתי גולדסטאר אחת (זה מה שאני מקציב לעצמי בבילויים בדרך כלל), והתמנגלתי כהרגלי.
הייתה אז מוזיקה טובה יחסית, אז רקדתי קצת.
ברחבת הריקודים רקדה לה בחורה צעירה, ולפי ההתנהגות שלה ניתן היה לראות שהיא די שיכורה.
לא חלף זמן רב ומבטינו הצטלבו.
היא חצתה את הרחבה והתחילה לרקוד איתי, ואז למזמז אותי. הבנתי שהיא בקושי עומדת, אז קניתי בקבוק מים, הובלתי אותה לספות, ואז ישבתי איתה והקפדתי שתשתה.
במקביל, ניסיתי לדובב אותה לגבי מה שמה, איפה היא גרה וכו', כי היה לי ברור שכל עוד זה תלוי בי, אני לא עוזב אותה עד שאני יודע שהיא הגיעה לביתה בביטחה.
היא הייתה כל כך שיכורה שהיא לא הצליחה בכלל לדבר ברור, ודי מהר התעלפה לי על הברכיים.
ניסיתי לברר עם המבלים והצוות לגבי מי הבחורה, עם מי הגיעה וכו', אך אף אחד לא ידע.
שעת סגירת המועדון הגיעה, מדליקים את האורות, ואני עם בחורה מעולפת מעולפת מאלכוהול על הרגליים שלי.
מה לעשות? להשאיר אותה שם זו לא אופציה.
להשאיר אותה מחוץ למועדון בדרום תל אביב מסוכן מדי.
הכנסתי אותה לרכב ונסעתי הביתה.
שמתי אותה לבושה במיטה שלי, כיסיתי אותה בשמיכה, והלכתי לישון בסלון על הספה.
בקושי הצלחתי לישון עם מחשבות מה אני בדיוק הולך להגיד לה כשתקום פיכחת.
כמובן שהתעוררתי לפניה (כי זקן), והתחלתי להכין ארוחת בוקר.
ריח האוכל העיר אותה, והיא הגיעה למטבח.
שאלה מעט מבולבלת מי אני ואיפה היא, הכנתי לה כוס קפה והסברתי לה מה קרה בלילה.
היא חייכה, אמרה תודה, ואז שאלה
"לפחות זיינת לי את הצורה?"
חייכתי, עניתי שאני לא מזיין גופות, האכלתי אותה ארוחת בוקר והסעתי אותה הביתה.
הייתי שמח לו כל זכר היה נוהג כך בעצמו, כי זו הדרך המכובדת היחידה בה צריך לנהוג.
