אחרי יום ארוך בו אני שמח על כל מה שיש לי בחיי, כי אני באמת ובתמים מרגיש בר מזל,
נכנס למיטה, שם ראשי על הכר, ואז מזדחלת לה,
כך בשקט,
רשימת חוסרים.
מישהי שתחוש את גופי המתעורר עם שחר, תלטף את איברי הזקור, ותמצוץ אותו עד תום.
מישהי שתשלח לי תמונות עירום מפתיעות וסוטות, סתם כך, באמצע יום עבודה.
מישהי שתספר לי את כל מה שרע לה ונורא לה, ואני אכיל אותה בחיבוק מנטלי מתמשך.
מישהי שתמתין לי שאחזור מהעבודה, ואחרי הנשיקה הממושכת תחלוץ את נעליי, תעסה את כפות רגליי ותינוק את בוהנותיי.
כשארצה לקום להטיל את מימיי, תזדעק "חכה לי!", כדי שתוכל לפשוט את בגדיה ולהמתין לי במקלחת, על ברכיה, עם פה פעור לרווחה.
מישהי שאוכל לשכלל עליה את קשריי,
לכפות אותה אליי,
לחלוק את כאבה שאני עצמי גרמתי לו.
"כמו מפלצת מתעוררת,
מכוסה כולה אפור,
ראו את קירות השחר,
המזהירים מבואו של יום.
חזור אליי, חלומי,
אל זרועותיי, אל זרועותיי"
אבל איני חש צער או מצוקה,
כשארצה ואהיה מוכן,
החלום יבוא אליי.