נזכרתי בסיפור יפה על אותו תרנגול שהיה מסתובב כל הזמן ומכריז בקולי קולות שרק בזכותו השמש זורחת בבוקר, שרק הוא דואג להעיר את השמש בבוקר שתעלה ותזרח.
אותו תרנגול היה מכריז זאת שוב ושוב ללא הפסקה עד שכל החיות התחילו להאמין לו שבאמת רק בזכותו השמש מתעוררת בבוקר לזרוח ואם אותו תרנגול יפסיק "להעיר" את השמש בבוקר חשכה תרד על העולם.
יום אחד נעלב התרנגול והכריז שלמוחרת הוא לא יעיר את השמש וחשכה תרד על העולם. החיות שהתרגלו להכרזות של התרנגול נבהלו והתחילו להתחנן בפני התרנגול שיסכים להעיר את השמש למוחרת, אבל התרנגול התעקש והכריז שהוא לא יעיר את השמש למוחרת.
למוחרת התרנגול עמד בהבטחתו ולא העיר את השמש כהרגלו מדי יום. החיות שהיו בטוחות שאכן חשכה תרד על הארץ התחבאו במאורות והקינים שלהם בפחד מפני החשכה.
אבל אוי לאותה בושה והשמש בכל זאת עלתה וזרחה כרגיל, התרנגול שהתמלא בושה מזה שהבטחתו לא קוימה הסתגר בכלובו לכמה ימים. אחרי שעברו כמה ימים יצא התרנגול החוצה מכלובו אבל מרוב בושה כרבולתו האדימה ומאז לתרנגול יש כרבולת אדומה.
נזכרתי באותו סיפור כי לא חסרים "שולטים" אשר מסתובבים כאן בכלוב ובטוחים שרק בזכותם השמש זורחת וכל מילה שהם אומרים היא האמת ואין בילתה. חלקם הם מאושיות הקהילה או לפחות הם חושבים את עצמם לכאלה.
יש משפטים שאני קורא כאן שפשוט אני לא מאמין שיש מישהו שבאמת חושב כך למשל "אין דבר כזה שולטים יש רק מתחלפים" ועוד כל מיני "פניני לשון" שקשה לי להאמין שזה אמיתי.
לא הייתי נדרש לסוגיה זאת אבל מאחר ואני מקבל את הרושם שכמו אותם חיות שהאמינו לתרנגול שרק בזכותו זורחת השמש יש כאלו שמאמינים לכל שטות שמישהו פולט. אז השמש לא זורחת בגלל התרנגול והאמת לא תמיד נמצאת אצל מי שחושב שהוא ורק הוא יודע מה אמור להיות נכון ומה לא.
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 20:16
