שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרך המשקפיים שלי

העולם כפי שאני רואה אותו דרך המשקפיים שלי, לטוב ולרע. אני לא מתיימר להגיד שכל מה שאכתוב כאן זה בהכרח האמת לאמיתה, אבל היא האמת שלי כפי שאני רואה אותה. אני לא טוען שיש לי מונופול על החוכמה ולכן זכותו של כל אחד לחשוב אחרת.
לפני 17 שנים. 12 באוקטובר 2007 בשעה 12:28

מי רוצה יותר, הפרה להניק או העגל לינוק? על אותו משקל אפשר לשאול את השאלה, מי רוצה יותר ביחסי מין, הגבר או האשה? גם על השאלה הזאת אפשר להתווכח עד קץ הדורות בלי להגיע להסכמה מוחלטת שתהייה מקובלת על כולם.

עובדתית רוב הגברים יהיו מוכנים לשכב כמעט עם כל אשה שתרצה/תסכים לשכב איתם. לעומת זאת רוב הנשים תרצנה שכל הגברים ירצו לשכב איתן אבל שהן תבחרנה מתוך המאגר הזה את הגבר שאיתו הן בוחרות לשכב. מאחר וזה המצב הנתון, בגלל שכך ברא אותנו האלוהים או האבולוציה או מכל סיבה אחרת, נמצא הכוח ביחסי מין לכאורה בידי האשה והגבר לכאורה "נתון לחסדי" האשה באם תבחר בו לקיים יחסי מין או באחר.

אני בכוונה משתמש במושג לכאורה מאחר ומעשית המצב שונה לחלוטין. התשוקה וההנאה מיחסי מין מצויה ברובה בין הכתפיים ולא בין הרגליים. אני חושב שאני יכול להגיד ש90% מההנאה המינית נגרמת בראש ולא בזין או בכוס. נתון זה גורם לשינוי התמונה ולהעברת הכוח ביחסי מין בהרבה מקרים מהאשה לגבר. אדגיש שאמרתי בהרבה מקרים ולא בכל המקרים.

אילו ההנאה והתשוקה היו ענין טכני בלבד אין ספק שהכוח היה אך ורק בידי האשה, כפי שזה קיים אצל בעלי חיים ששם הנקבה בוחרת את הזכר הרצוי לה והזכר שנבחר שמח ומאושר להענות לבחירה וכנראה גם מברך על מזלו הטוב שנבחר.

מאחר ואצל בני האדם ההנאה והתשוקה מקורם בעיקר בראש, נכנסים שיקולים אחרים לבחירה כשהשיקול העיקרי נקרא אהבה. כלומר אשה בוחרת את הגבר לקיים איתו יחסי מין לא רק משיקולים של הנאה ממין או במחשבה על הגבר המתאים ביותר להיות הורה לילדיה אלא ברוב המקרים משיקול של אהבה.

לא אכנס כרגע לפרוש של מה זה אהבה וכל אחד שיפרש אהבה לפי הבנתו, אבל אין ספק שברוב המקרים, מלבד אם זה סטוץ או שידוך, השיקול המרכזי בבחירת בן הזוג לקיים איתו יחסי מין הוא אהבה וברגע שאהבה נכנסת לתמונה אז הצד המאוהב "מעביר" את הכוח ביחסי המין לצד השני שלא אוהב או אוהב פחות.

הטבע או האלוהים או האבולוציה או כל מי שיצר אותנו "דאג" שהנושא הרגשי יהיה מפותח אצל נשים הרבה יותר מאשר אצל גברים, כך נוצר איזון ביחסי הכוחות בין המינים. לאשה יש את "הכוח" בבחירת בן הזוג אבל אותו כוח שניתן לה נלקח ממנה ברגע שהיא מתאהבת.

לכן אנחנו רואים וקוראים על הרבה יותר נשים עם "לב שבור" מאשר גברים. אותה אשה שלכאורה יכולה לבחור לעצמה כמעט כל גבר שתחפוץ היא עם "לב שבור" מאחר ודווקא הגבר שהיא בחרה לא רוצה בה. זה פוגע בה בעיקר בגלל שזה מערר את הבטחון העצמי שלה כאשה.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - המסקנה המעשית היא: לא להתאהב. :)
לפני 17 שנים
כובש יצרה​(שולט) - צר לי אבל את מדברת ועונה בצרור של סיסמאות שאין אחריהן דבר. זרקת סיסמא שגברים הם נכים, שאלתי לכוונתך ואת עונה על כך שוב בסיסמאות על זה שנשים הם חידה בלי להתיחס אפילו במילה לתוכן השאלה.

אני קורא המון פוסטים של נשים שמבכות את אובדן הגבר שלהן וניסיתי להסביר מהיכן ולמה זה קורה. הבנה של בעיה היא הדרך לפתרונה.

זריקת סיסמא שנשים עם לב שבור זה נורמה חברתית זה כמו להגיד שהאשמה היא באותה אשה שיש לה לב שבור ושבעצם היא צריכה לשמוח שאותו גבר נטש אותה.

אין לי בעיה להתווכח על כל מילה שאני כותב אבל להתווכח עם סיסמאות שלא מגובות בעובדות זה למטה מכבודי.

סופ"ש נעים ומהנה לך.

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י