בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרך המשקפיים שלי

העולם כפי שאני רואה אותו דרך המשקפיים שלי, לטוב ולרע. אני לא מתיימר להגיד שכל מה שאכתוב כאן זה בהכרח האמת לאמיתה, אבל היא האמת שלי כפי שאני רואה אותה. אני לא טוען שיש לי מונופול על החוכמה ולכן זכותו של כל אחד לחשוב אחרת.
לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2008 בשעה 15:44

לי-אורה כתבה בבלוג שלה משהו מאוד חכם. היא כותבת שלהתאהב במישהו זה מאוד קל אבל שיאהב חזרה זה כבר עניין שונה לגמרי. בתגובות היא כמובן מבינה שבהתחלה כולם מתאהבים בכולם והבעיה היא בהמשך. היא גם צודקת שתהליך ההתאהבות שונה בין גבר לאשה.

למה זה כך? למה אהבה גדולה בהתחלה הופכת ליחס קר בהמשך ולעיתים לשנאה יוקדת? אני כרגע לא מדבר על זוגות נשואים שמתבגרים יחד והשנים חולפות וכל אחד מתפתח לכיוון אחר וגם דברים שמאוד דיברו אלינו בעבר הפסיקו לעניין אותנו ופיתחנו רצונות ותחומי עניין אחרים. אני מדבר על זוגות שנמצאים יחד תקופה קצרה או במקרה הטוב שנתיים שלוש. על מנת לנסות לענות על השאלה אנחנו צריכים להבין כיצד מוחו של האדם פועל בהקשרים האלו.

כל דקה,שעה, יום ושנה אנחנו מתבגרים וככל שאנחנו מתבגרים כך יותר קשה לנו להשלים עם מה שנקרא "בגידת הגוף", כלומר שהמראה שלנו משתנה שאנחנו נראים "מבוגרים" יותר מקודם. כמעט תמיד כשאנחנו חושבים על עצמנו אז בהגיון אנחנו כמובן מודעים לגילנו האמיתי אבל בהרגשה תמיד נחשוב ונרגיש צעירים יותר בכמה שנים טובות. זה תהליך טבעי מאחר וכמעט כל אחד מאיתנו מעריך את היכולת והמראה שלו כטובים יותר מאשר הם בפועל.

אתן דוגמא מוכרת על מנת לסבר את האוזן. יש כאן בכלוב (בלי לנקוב בשמות) נשים שנראות כמו הצרות שלי וכשאתם קוראים את הפרופיל שלהן ומה שהן מחפשות אז הן מחפשות מישהו צעיר, חתיך, עשיר וחכם. נכון שבפועל הן מתפשרות על הרבה פחות אבל בתוכן הן תמיד תחשובנה "שמגיע" להן מישהו טוב יותר. ברור שזה מתכון בטוח לפיצוץ הקשר לאחר שהרעב המיני המידי הושבע. זאת כמובן דוגמא קיצונית שאגב נכונה לגבי שני המינים ולא רק לגבי נשים.

גם אם הדוגמא שהבאתי היא קיצונית גם אז התהליך בעקרון קיים כמעט בכל קשר שמתפוצץ לאחר תקופה קצרה, אחד הצדדים מרגיש שעשה "מקח טעות" בבחירת בן הזוג שלו וש"מגיע" לו משהו טוב יותר. גם כאשר הסיבה הרשמית לפיצוץ היא "בגידה" של אחד הצדדים זה למעשה כתוצאה מעלבון פנימי של הצד "הנבגד" שלא יכול להשלים עם זה שהצד השני לא "מבין" עד כמה הוא מתת האל לצד "הבוגד".

אני בכוונה לא מדבר על קשרים שבסך הכל מבוססים על מין טוב שברור מראש שנועדו לכשלון כי כמה שהמין יכול להיות הכי טוב שאפשר גם להכי טוב שאפשר מתרגלים וזה הופך לשגרתי ולחיפוש של הריגוש הבא.

האם יש פתרון לזה? כמובן שיש, רק שקל יותר לתת עצות מאשר לבצע אותן. אולי בשבת הבאה אנסה לתת כמה עצות איך להימנע מהתהליך הזה.

לי-אורה -
אכן.

אבל!
יש כאלה שלא נראות לחלוטין כמו הצרות שלך.
יש כאלה שלא בוגדים.
יש כאלה שמשתעממים מהר.
יש כאלה שלא רוצים/מסוגלים לאהוב חזרה.
יש כל מיני .
לפני 15 שנים
כובש יצרה​(שולט) - הכל נכון אבל אם תסכמי את כל מה שאמרת זה מסתכם במשפט "מגיע לי יותר"
לפני 15 שנים
משקיפה לא שקופה - כדאי שתפנים
" לא הבל היופי לא שקר החן"
ובמילים אחרות לא תמיד המראה עושה את האדם
ומה עם המראה הפנימי?
הוא הרבה יותר משמעותי לחיזוק הקשר
יופי בא והולך
אופי לא בהכרח משתנה!!!
( כן אני מאוד מושכת ויפה ולא מחפשת לי מלך חתיך)
לפני 15 שנים
כובש יצרה​(שולט) - לא דיברתי על יופי כמתכון לפרוד. נתתי את הדוגמא עם היופי לצורת מחשבה של בני האדם שמעריכים את עצמם הרבה מעבר למה שהם באמת שווים. אני לרגע לא חושב שהיופי כשלעצמו הוא סיבה שגורמת לפרוד.
לפני 15 שנים
המכשפה קירקה - {הכל נכון אבל אם תסכמי את כל מה שאמרת זה מסתכם במשפט "מגיע לי יותר"}

ממש לא מסכימה איתך, מאין ההכללה הזאת?
ולמה לדעתך מגיע לי יותר מתגלה עם הזמן, מה בהתחלה לא מגיע לי יותר?
פשוט כשהכל כבר מוכר ולא צריך לשחק, אז האמת הערומה צפה לה ומתגלה .. לי אישית יש המון דוגמאות לכך..
אגב תמיד אהבתי גברים מבוגרים גם בצעירותי וגם בגילי העכשוי אבל על הבחטי תמיד נדבקו אלי גברים צעירים,
אז שאני אגיד להם לא?!
שאשב לחכות לאיזה סבא שעדיין לא סגור על עצמו?
וזה לא בגלל שמגיע לי יותר, זה רק בגלל שאני מתפשרת, לוקחת מה שיש. (אוף, חיים קשים) בכל מקרה לא יכולה לעשות הכללות, יכולה לדבר רק בשם עצמי..
לפני 15 שנים
כובש יצרה​(שולט) - את כותבת "וזה לא בגלל שמגיע לי יותר, זה רק בגלל שאני מתפשרת". כאשר מתפשרים אין פרוש אחר מלבד זה שלמעשה זה להסתפק בפחות ממה שלדעתך מתאים/מגיע לך.

על מנת למנוע אי הבהנות, אני בשום אופן לא פוסל את זה שאת מתפשרת, בדיוק להיפך לדעתי את עושה נכון כשאת מתפשרת. תמיד עדיף ציפור ביד משתיים על העץ.
לפני 15 שנים
המכשפה קירקה - כאשר מתפשרים אין פרוש אחר מלבד זה שלמעשה זה להסתפק בפחות ממה שלדעתך מתאים/מגיע לך.

לא ולא...
הפרוש הוא אחר...
להתפשר, זה לא לקבל את מה שמגיע לי, להתפשר, זה לא לקבל את מה שאני רוצה..
ויש הבדל גדול בין- רוצה לבין מגיע לי..
אגב יש פעמים שאני רוצה את מה שלא מגיע לי.. (:
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י