מעולם לא הייתי דתי על אף העובדה שאני בא ממשפחה דתית עם שלשלת רבנים מפוארת. גדלתי בבית דתי וכילד הלכתי פעמים רבות עם אבי לבית הכנסת בעיקר בשבתות וחגים. החוקים וההלכה היהודית אינם זרים לי ועד היום אני יודע בעל פה תפילות רבות למרות שמנערותי הפסקתי להתפלל.
כילד הפסקתי להאמין באלוהים אם כי אני אוהב את התנ"ך ואת המסורת היהודית. מבחינת ההלכה היהודית אני נחשב לאפיקורוס, כלומר מי שמכיר את ההלכה ובכל זאת כופר בקיומו של האל. בניגוד למי שלא מכיר את ההלכה היהודית וכופר ואז הוא בחזקת "תינוק שנשבה" מבחינת ההלכה.
דווקא מאהבת המסורת היהודית וכאחד שמכיר היטב את ההלכה היהודית אני יכול להזדהות בהחלט עם דברי חז"ל "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". בכל דור ודור חוקי ההלכה היהודית רק הלכו והחמירו. כל רב ראה לעצמו "חובה" להחמיר יותר ויותר עד שזה מגיע לפעמים לאבסורדים.
למה אני כותב כל זאת? כי נתקלתי "בהלכה" חדשה שאסור ליהודי לאכול תותים בגלל שיש חיידקים שנדבקים לתותים ואי אפשר לראות אותם בעין בלתי מזוינת. נכון שאסור לאכול תולעים לפי ההלכה אז התחילו עם ירקות העלים (חסה וכו') המשיכו בתאנים וכעת הגיעו לתותים ולחיידקים. בקצב הזה בעוד דור או שניים לא יוכל יהודי דתי לאכול דבר.
ידוע שאסור לאכול בשר עם חלב בגלל הפסוק "לא תאכל גדי בחלב אימו". מפסוק הומני פשוט הפכו את זה לאיסור על אכילת בשר וחלב והמשיכו באיסור אכילת עופות עם חלב. מה קשור בשר בקר לפסוק? איך קשור תרנגול לגדי או לחלב של אימו? הרי איסור על אכילת בשר עוף עם חלב נאסר רק לפני כאלף שנה כי איזה רב חשב שאולי אם יאכל עוף מישהו עלול לחשוב שהוא אוכל בשר עם חלב, יעני "למראית עין". בקצב הזה בקרוב גם דג יחשב לבשר.
בכלל כל העניין של איסור על אכילת בשר וחלב הרי מנוגד למה שכתוב בתורה. כשאברהם אבינו פגש את המלאכים שהלכו להשמיד את סדום ועמורה, כתוב במפורש שהוא שחט להם כבש ובישל בחמאה. כשאני לפעמים אומר זאת לאדם דתי התשובה היא שזה קרה לפני ברית בין הבתרים ולכן זה היה מותר לו. אבל לשאלת ההמשך שלי אם מלאכי האלוהים לא ידעו את חוקי האלוהים? איך זה שהם אכלו בשר עם חלב? לזה אין להם כבר תשובה.
אז לכל מי שנשמע לרבנים שיהיה לכם לבריאות וכמו שהפסקתם לאכול תאנים תפסיקו כעת לאכול תותים ומאחר והאוויר מלא בחיידקים בקרוב עוד פירות וירקות יכנסו לרשמית האיסורים באכילה, במיוחד אם הם טעימים.
שיהיה לנו ולכל בית ישראל חג שמח.
לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 9:01