לפני 4 שנים. 7 במאי 2020 בשעה 17:31
אני מתחיל בקווים כלליים
מנסה להגדיר את צורת הגוף במרחב
מרפרף עם העיפרון, כמעט לא נוגע
חוזר שוב ושוב לדייק את זה יותר
אני מחזק את אותם מקומות שצריכים להיות הגבול
חותך אותם מתוך הרעש הלבן שמסביב
אני מתעכב על תווי הפנים, על המתח בידיים
מתקן עד שמגיע למבט
מבליט חולשות שהסתתרו בתוך כל מה שמיותר
מורח ומותח צלליות של נשימה ושל תנועה
אני חותך ומסדר את הקווים שבחוץ
כדי שתרגישי את מה שהם מזרימים לך פנימה.
את לא ציור של קו דומם
את עכשיו הכוח שמשלים במדויק פער שנחתך סביבך.