לפני 4 שנים. 31 במאי 2020 בשעה 11:55
רגע לפני התהום אתה מצליח להושיט יד ולמשוך את היד שלה.
מנקה את עצמך מכל השאר, אתה תזרוק הכל ותשכב על הבוץ בשבילה.
לפעמים אנחנו מצליחים לראות את הילדים שלנו. לראות אותנו בתוכם כמו ראי. ואנחנו אומרים הנה התיקון שלנו, הנה ההזדמנות שלנו לכוון אותם שלא יצברו את כל מה שמכביד עלינו. והם מסתכלים עלינו ולא יודעים להגיד לנו שזה הלימוד שלנו, הראי שלנו, וההזדמנות שלנו לכוון ולשנות לא רק אותם, אלא את עצמנו.
בסוף היום יש עוד רגע אחד של אור, לפני שסוגרים את החלון. לא לישון עדיין.
