רק רגע

בגיל מסויים מתחילים בגוף כאבים קלים ועמומים כאלה. במקומות קבועים. אתה בודק אותם מדי פעם לא כדי לראות שהם עברו, אלא להיפך - לוודא שהם עדיין שם. משהו קטן בקרסול, איזו דקירה בכתף, כאב בבוהן רק כשהיא מכופפת (ובכל ערב, כמו טקס, אתה מכופף את הבוהן לבדוק).

כבר לא זוכר ממה התחיל כל דבר,  הזיכרון עמום ומטושטש כמו הכאב, אבל זוכר שהיה משהו, משהו שהיטשטש וכמעט נעלם, רק כדי לחזור, מטושטש. עמום.

את יודעת, כמו שקורה לפעמים גם בנפש.