לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק רגע

סופר סלו מושן לתשוקה. פריז פריים לתחושה.
לפני 4 שנים. 28 בספטמבר 2020 בשעה 21:20

ככל שעובר הזמן התגובה הופכת צפויה יותר. לפעמים כבר אין בה צורך. היא מונחת בתוך הראש, מוכנה מראש. ככל שאין בה צורך, כבר אין רצון לעורר אותה. נמנעים. שומרים על השקט.

 

החיים לא עוצרים, את מנמיכה את העוצמה כדי שיהיה יותר שקט, אבל השיר לא מפסיק. הוא ממשיך להתנגן ולהתקדם מתחת. גם כשאת לא שומעת. גם כשאת לא שם.

 

כבי את הנרות בחיוך. לא תהיה ברירה וייכנס אור אמיתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י