לפני 4 חודשים. 22 ביולי 2024 בשעה 18:51
הקיץ הזה מעוור את העיניים. אני הולך במכנסיים ארוכים, כי מצופה מגבר במקומות מכובדים להזיע גם בחלקי גוף שהוא לא ידע שיש לו. אני מזיע פנימה, גם במחשבות. אני עוצר לקנות בקבוק שתייה ומסביבי הכל הופך להיות מדבר צהוב ומאובק, ואני לוגם מהבקבוק שמזיע כמוני, מנגב איתו את המצח כמו בפרסומות הכי זולות, שריקות של רוח במדבר העיר. צלילי מיתרי מתכת כמעט אקראיים.
והיא עוצרת עם המכונית הגדולה לידי, מחייכת ומסמנת לי להיכנס. משב רוח צונן מהמזגן. היא מנגבת לי את הזיעה מהמצח ומנשקת קלות. לוחצת על הדוושה, וצליל המנוע מתחזק, עמום.
הקיץ הזה זולג כמו טיפת זיעה על עיניים מסונוורות מחלום.