את עכשיו מכינה ארוחת ערב, או שותה כוס קפה כדי להירגע אחרי כל היום הזה. עוד מעט גם הוא יגיע, תחליפו נשיקות ותדברו על מה שהיה כל היום. הוא יחייך, גם את. ותתאפקי.
תתאפקי לא לספר לו, תתאפקי לא להסגיר כלום גם בחיוך או בתנועה קטנה.
תתאפקי כמו שאמרתי לך להתאפק בבוקר, כשהגעת למשרד. להיכנס לשירותים, לגעת בעצמך, אבל לא עד הסוף. להתאפק.
כמו שאמרתי לך אחרי שעה להיכנס שוב לחדר אחר במשרד שלך, ושוב לגעת, ושוב להתאפק.
כמו שאמרתי לך בכל שעה לעשות את זה.
במשרד, בשירותים של המשרד, בשירותים של בית קפה, בחניון.
במקום המבודד ההוא שאליו כיוונתי אותך, רגע לפני שהשארת לי שם את התחתונים הספוגים.
תתאפקי עד שהוא יאכל, ינוח, יתקלח.
ואז תגעי בו, והמגע שלך יצמרר אותך. אל תתאפקי. תלטפי אותו, תנשקי אותו, תפשקי את עצמך לקראתו, תרכבי עליו, תרגישי אותו ותרעדי כשהוא בתוכך.
ותרגישי אותך כמעט רואה אותי מחייך מעליך.
