רק רגע

בוקר סוער, את שואלת אם אני רוצה תה. אני אומר לך כן, רק כדי להסתכל על הישבן שלך שם, כשאת עומדת ומחכה שהמים ירתחו. רק כדי לגשת אליך ולהיצמד מאחור, ולהרגיש את העיניים שלך נעצמות והראש שלך נוטה אחורה. לעזור לו קצת עם משיכת השיער, להפיל ממך את החולצה והתחתונים, מול החלון מלא האדים, מול הגשם שדופק עליו בכוח מבחוץ, מתחנן להיכנס ולהרטיב, ולהציף ולשטוף את הכל.

רק כדי לכופף אותך שתישעני קדימה מול החלון הזה, שתעצמי עיניים כי ממילא לא רואים שם משהו מעניין יותר ממה שאת רואה בראש.

רק כדי שתרגישי את הקור של השיש בפטמות, ואת החום של היד שלי על הישבן, ואת כל הריחות שמתבשלים בך כשאני מעביר את היד אל הפנים שלך, ולוחש, ואת לוחשת, ולוחש, ואת אומרת, ולוחש, ואת כבר צועקת.

ואני חודר, והגשם שוטף בחלון, והמים רותחים, ושנינו ברקים ורעמים.