לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק רגע

סופר סלו מושן לתשוקה. פריז פריים לתחושה.
לפני 4 שנים. 18 במרץ 2020 בשעה 9:05

// היא ראי לי. ודווקא בה אני לא מצליח לשנות שום דבר. לא מצליח להשפיע ולהזיז. כל השאר לא חשוב. אילו רק הייתי יכול. היא מסכימה והיא מתעקשת, פטאליסטית, מפחדת, רואה רק מה שאין. והכל נשאר אותו דבר. אני מטפס צעד אחרי צעד בעלייה בבוץ, ומחליק בחזרה.

 

// והיא בדיוק כמוני. זה מה שמפחיד אותי. היא הראי לכל מה שלא טוב בי. גדול יותר, צועק יותר, פטאלי, לא מתוקן ולא מצליח להיתקן.

 

// כולם מחכים שהמסך יעלה, מציצים ומנחשים מה יהיה שם. אף אחד לא מתעכב ומסתכל אף פעם כמה יפה ומהודר המסך עצמו.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י