לפני 4 שנים. 22 במרץ 2020 בשעה 7:59
זה מגיע ברגעים הכי לא צפויים. בלי הכנה.
את לא צריכה לדבר. לא צריכה שמה שאת מרגישה יעבור דרך מסננת של מילים.
זה כיווץ האצבעות הפתאומי כשהוא חודר. לתפוס את הסדין, את משענת הספה, את סורגי החלון, להחזיק שנייה לפני שאת עפה.
זאת מערבולת הבטן שמהדהדת את פעימת הלב אל קירות הנרתיק, כשהגוף חשוף מול המבט הבועל.
את לא צריכה לדבר כשאת רוצה לספוג, להכיל, להרגיש את הבעלות, להיפתח.
