מתחילה מחדש

בחמישי האחרון קיבלנו הודעה בווצאפ הקבוצתי - ביום ראשון הקרוב הוא מעביר הרצאה חשובה ועלינו להגיע בשעה  19.

מיד עוברת איתו לפרטי, מוודאת... איזה כיף! אני אוהבת ללכת לשם, יש משהו כשאני רואה אותו במקום הטבעי שלו, מול האנשים שלו, שמעלה לו את המניות אצלי.

הוא מאשר את זה. אכן מעביר הרצאה, יבואו אנשים מכל מיני שלוחות לשמוע אותו.

היום באחת משיחותינו, הוא ביקש שאגיע מוקדם יותר, עם השמלה הכחולה הארוכה ובלי תחתונים. החיוך מיד נמרח לי בפנים...

והיום פשוט לא עבר לי..  :)

חונה את הרכב ועולה במעלית, אומרת שלום לאנשים, אף אחד לא שואל מדוע הקדמתי, לוחצת על הקוד שנתן לי כדי להיכנס אליו. המזכירה מיד קופצת ומודיעה לי שאין שם אף אחד ואסור לי להיכנס, לא עוזר לי כשאני מסבירה שרק רוצה להגיד שלום ל"הוא שעשה לי ראיון", שוב אומרת לי שאין אף אחד.

אני מגמגמת, וכותבת לו, הוא מגיע ופותח את הדלת ואני מיד מחייכת.  בכל פעם כשאני רואה אותו, הלב שלי מחסיר פעימה מחדש, כשהוא לא לידי אני שוכחת כמה הוא מושך.

אני נעלמת איתו למשרד ומיד נצמדת אליו, מנשקת אותו מבלי לחשוב בכלל אם יש אנשים בסביבה, כשסוף סוף הפיות שלנו נפרדים אני נזכרת לשאול אותו אם יש מצלמות והוא צוחק ומניד את הראש לשלילה.

מסתכלת לו בעיניים ורואה שהמבט השתנה, הוא מסובב אותי, מרים את השמלה ועוד לפני שאני מצליחה להביע מחאה, הוא כבר בתוכי.

המחשבה שבעוד רגע מישהו יכול להיכנס ולראות אותנו כך, רק מגבירה לי את הטירוף שאליו אני נכנסת ברגע

מושך לי את הראש אחורה, מחזיק את השיער חזק ולוחש לי באוזן – זונה שלי. אעשה אותך שלי ואקח  ואקח ואקח עד שלא יהיה לך לתת לאף אחד. לא מרגישה את הזמן העובר, הכל מעומעם לי בראש, המילים שלו מתערבלות יחד עם התחושות והמחשבות המתרוצצות לי בראש, מחניקה צעקה בתוך כף היד שסותמת לי את הפה כדי שאף אחד לא ישמע ונרגעת יחד איתו...

מוריד את השמלה בחזרה ומבקש שלא אנקה את עצמי שאשב כך בהרצאה מולו, מריחה ממנו. מנשק אותי ומראה לי את דרך צדדית החוצה כדי שאתחמק בשקט.

חדר ההרצאות כבר מתחיל להתמלא, חוברת למכרי, יושבים, צוחקים, ממתינים ואני קצת מרחפת, שקטה.

את ההרצאה, לא ממש שמעתי, היה לי חיוך מרוח על הפנים לכל אורכה, שמור בשבילו.

אין לי מושג אם הוא מחפש בגוגל וקורא חומר ועל המקום הזה הוא עוד לא שמע. אני לא שואלת בכוונה.

הוא מתחיל לגעת בדברים שהוא מתחבר אליהם וזה מוצא חן בעיני,

עוד לא עמוק כמו שאני רוצה, אבל זוהי ההתחלה.

בוניל(י) שלי יש פיצפוצים...