שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחילה מחדש

גם כותבת פתאום
לפני 9 שנים. 7 בנובמבר 2015 בשעה 17:57

יושבים מסביב לשולחן, שני הגברברים, הקטנה ואני. לרגע שכחתי שהשיער שלי אסוף בגלל הבישולים (ולאחרונה הוא תמיד פזור בשל הסימון התמידי בצוואר). הבן שלי שואל בחצי חיוך חצי חשדנות - אמא מה זה שם??

בלי להתבלבל עניתי שעקץ אותי יתוש וגרדתי כלכך שהפך לכחול 

 

המבט שלו הפך מחוייך כאילו צוחק, על מי אני באה לעבוד והשני אומר בציניות שהגיע הזמן לשים אל תוש...שניהם מגחכים והקטנה לא מבינה מה פספסה. אמא גדלה.. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י