לפני 9 שנים. 9 בנובמבר 2015 בשעה 0:28
בכל פעם שאני הולכת ממך אני מרגישה עוד קצת קרובה. ואז מתחילים הפחדים, לא מהסיבות שאתה חושב, אלה שאנחנו מדברים עליהם. ממש לא.
בגלל שזו מי שאני.
כי פה הפתיחות שלי נעצרת
הפילטרים צצים
והשריון עולה.
איך אתה לא מצליח להבין בין כל גיבובי המילים והאמרות הכלליות?
לא פה מלוכלך
לא זין או שוט
א ת ה ממלא אותי, כשאנחנו לבד וגם כשאנחנו לא. גם כשהקוצים יוצאים ואני נסגרת ואז אתה מוצא את הדרך להחזיר אותי אליך (ואני מרגישה שזה שונה, באמת - אם במבט או במגע, אני רק שואלת שוב ושוב כדי להיות בטוחה, כי אני זקוקה להרגיש בטוחה).
אז אני חושבת עליך. היום יותר מאתמול ובטח מחר קצת יותר מהיום.
עכשיו אלך לישון.