אנחנו ממשיכים להכיר לכם את הפרצופים שעומדים מאחורי צוות "המרכז למיניות אלטרנטיבית", והפעם - רחלי טל, מנכ"לית שותפה לניהול המרכז.
רחלי היא עובדת סוציאלית מזה 13 שנה, ובעלת קליניקה לטיפול פרטני וזוגי. היא בנתה ביחד עם שי שפיצן את הקורס הראשון להכשרת מטפלים, וכשהשניים ראו כי טוב - הצטרפה לניהול המרכז בספטמבר 2020.
גם כשהיא מחוץ לקליניקה רחלי לא נחה לרגע (שי אומר שיש לה אנרגיות של ארנב הארג'ייזר, וגם יכולת הדיוק של הארנב מאליסה בארץ הפלאות, אבל זה כבר סיפור אחר). בימים אלו היא לומדת טיפול מיני בבית החולים שיבא (תל השומר), ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, שם היא חוקרת את הקשר בין מיניות, מגדר ופוליטיקה.
ביקשנו מרחלי לספר קצת על עצמה, והיא סיפרה לנו שהמקום האהוב עליה בארץ הוא נתב"ג - בדרך לעוד חופשה מפנקת (נהיינו ירוקות מקנאה כשהיא סיפרה לנו שעד כה החתימה דרכון ב-23 מדינות), והיא מאמינה שאין בעיה שאי אפשר לפתור עם שני חבריה הטובים בן&ג'רי.
שי שפיצן
שי הוא עובד סוציאלי קליני, בוגר "התוכנית למיניות האדם" והנחיית קבוצות בארגון "דלת פתוחה". בימים אלו הוא לומד בתוכנית להסמכה לטיפול מיני וטיפול זוגי ומשפחתי במרכז רותם.
עבודה סוציאלית היא לא המקצוע הראשון של שי (וגם לא השני). פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא הולך ללמוד עבודה סוציאלית, באוניברסיטה העברית ליד הבית. ולפעמים אדם מגלה שהלימודים ממש לא מה שהוא חשב.
במקום להתבאס, שי ניסה לחשוב איך הזהות הפוליאמורית והבד"סמית שלו שהעסיקה אותו באותה תקופה, יכולה להשתלב עם המקצוע החדש שבחר לו. ואז עלה החלום: מרכז קהילתי שיעניק מגוון שירותים לחברי קהילות המיניות האלטרנטיבית.
הוא מספר על עצמו: "יש לי צורך חזק בחיבור אנושי, ואני חושב שזה מה שעומד בגרעין של המרכז: לייצר קהילה שתומכת בעת הצורך, חופשיה ממגבלות וסטיגמות חברתיות".
בזמנו החופשי שי מתעניין בצדדים האפלים של ההיסטוריה. מה למשל? בביקור האחרון שלו בברלין הוא ביקר במוזיאון בית החולים של ברלין, ואם תשאלו אותו - הוא יספר לכם בעיניים נוצצות על איברים משומרים בפורמלין שהוא ראה שם (אז אם יש לכם קיבה חלשה, ממליצים לא לשאול).
