בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שרואים מכאן

לפני שנתיים. 20 באוקטובר 2022 בשעה 12:37

היה לי ברור שאעשה את זה

כי זה מה שצריך

היה לי ברור איך ארגיש אחרי

כי זה מה שקורה

היה לי ברור שזה לא ישנה כלום

כי זה הגורל שלנו

 

במשפחה כמו במשפחה, הדם סמיך מהמים.

ואנחנו? אנחנו קשורים בדם. אין דרך חזרה.

 

 

מה עוד נותר לעשות מלבד את מה שצריך? לקום וליסוע כשהריקנות ממלאת את כל היותי.

לילה טוב לכל המלאכים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י