דברים שרואים מכאן

סוף סוף נגמר

חושבת על וויסקי ושותה וואן גוך בטעם קרמל

(פיכסה אבל מגיע לי)

חושבת על וויסקי

על גברים ונשים

על עונג וכאב

על כמיהה וסיפוק

על חורים שחורים ומפלצות.

היום מבפנים הייתי קטנה, גמדה, מצונפת

אז עטיתי על עצמי פוש-אפ מטורף, לבשתי אדום של מלחמה ויצאתי אלי קרב

והיום, מכל הימים, רציתי לרגעים איזה אביר על לקסוס או בנטלי בצבע תכלת שמיים

שיבוא ויציל אותי מעצמי, מהכל, מהכלום

ואף אחד לא בא.

אז המשכתי ללכת.

אבל לאורך הדרך

המפלצות חשפו חיוך מידבק במקום שיניים

ההרים התקועים התחילו לזוז לאט ומעט

ואני חזרתי לנשום

בתקווה שמחר כבר שוב יהיה יום של כחול והרבה אוויר...