דברים שרואים מכאן

חלמתי עליך שלשום.

חלמתי עליך, עליי ועל עוד שני אנשים מתים.

היינו כולנו בארץ שלא היתה זרה לאף אחד מאיתנו.

החלום התגלה כסיוט, שלא הצלחתי לעשות בו את מה שהיה צריך. אני אפילו כבר לא זוכרת מה זה היה, רק את התחושה הצורבת, של הכישלון שלי ושל הכעס שלך.

הזמן שעובר מוחק פרטים, מטשטש קווים, מעגל פינות. הוא לא מעלים את התחושה, אלא רק הופך אותה יותר ויותר תלושה מהמציאות.

נו שוין...