זה מה שסימסת לי, רק יומיים אחרי.
אתה מרגיש רע עם זה, כתבת, אבל איט איז וואט איט איז.
ואני- אני רק חשבתי על עצם הבריח שלך.
עצם הבריח השמאלית שלך, שלא יוצאת לי מהראש מאז שישבנו שם, בערב ההוא.
אתה דיברת על ההיא שהצעת לה נישואין ואני דמיינתי איך אני מצמידה את השפתיים שלי אל החלק התחתון של הצוואר שלך.
שתינו, ועישנו, וצחקתי מלא, וכל הזמן הזה בזווית העין שלי, במרחק 10 סנטימטרים מהשפתיים שלי העצם שלך קוראת לי.
עם כל סיפור וכל בדיחה התקרבנו אחד לשנייה, הרגשתי את הידיים שלך נוגעות לא נוגעות בי.
חשוב לך לכבד גבולות הפטרת בחצי משפט מתישהו
אבל הגוף שלך אותת לי אחרת, והעיניים שלך נצצו.
עוד בירה ועוד בירה. אני כבר על סף השכרות, ופיסת העור השזופה והחלקה הזאת מתעתעת בי.
קמתי לשירותים, עושה את דרכי אל הרצפה בזהירות מכסא הבר הגבוה.
קמת גם, תפסת את הראש שלי בשתי הידיים שלך (שאני לא מצליחה להזכר בשום אופן בגודלן)
ונישקת אותי.
שיכורה ומסוחררת פסעתי אל השירותים וכששבתי, והתיישבתי לצידך,
ביקשתי לגעת בה.
חייכת בשביעות רצון וסימנת לי להתקרב,
וכשנישקתי את עצם הבריח השמאלית שלך,
הבנתי
כמה אני באמת רוצה אותך.
הדברים הסתדרו אחרת, כתבת.
ואני כאבתי.
