There was me

לשיער שלך יש ניחוח מעלף, אך אין לי דחף לתפוס ולמשוך בו בחוזקה.
העיניים שלך מהפנטות, אך אני לא מפנטז על להביט לתוכן כשאת על הברכיים.
השפתיים שלך עסיסיות, אך הן לא גורמות לי לנשוך את שלי.
הקול שלך נעים וסקסי, אך הגניחות שלך לא מדליקות אותי.
הצוואר שלך עדין ויפה, אך אני לא זומם להדק את החגורה שלי סביבו.
החזה שלך מושלם, אך הוא לא עושה לי חשק לסטור לך בפטמות.
הטוסיק שלך הוא בדיוק כמו שאני אוהב, אך לא בא לי שתשבי לי על הפנים.
הירכיים שלך מדהימות, אך אני לא רוצה להתעטף בהן כשאני מלקק אותך.
כפות הרגליים שלך יכולות לככב בסרט של טרנטינו, אך הן לא עושות לי תאבון למצוץ לך את הבהונות.

זה לא מספיק.
אני צריך שתגרי אותי עם האינטליגנציה שלך.
תשתפי אותי בעמדות שלך לגבי מוסדות דת, הפטריארכיה וזכויות מיעוטים.
תרתקי אותי עם הטעם המגוון שלך בקולנוע ובמוזיקה.
תספרי לי על החלומות שאת רוצה להגשים וכמות החתולים שאת מתכננת לגדל.
תתחברי איתי, תגרמי לי להתרגש ממך, אני מחפש את האקס פקטור הזה שימיס אותי.
רק שזה לא יקדם אותנו מעבר לשיחות מעניינות בהיעדר כל המאפיינים השטחיים.

אי אפשר למצוא אהבה. זה לא חיפוש אלא המתנה, ציפיה, תקווה. היא אמורה למצוא אותך.
יש רגעים שבהם ההמתנה הזאת מייאשת כי היצרים כמהים למגע גופני כלשהו.
לפעמים מתחשק לי פשוט להכיר מישהי נטו בשביל סקס. לבוא, לספק אותה וללכת.
אבל אולי לפני שאני הולך, נתכרבל קצת ונדבר על היום שהיה לנו.
אולי יהיו לנו תחומי עניין משותפים ונוכל לרתק זה את זו בדעות שלנו.
אולי האידיאלוגיות שלנו יצטלבו בדיונים מעמיקים על סוגיות מגדריות וחברתיות.
אולי נראה במיטה את הפרק החדש של הסדרה ששנינו אוהבים.
אולי נבשל ביחד ארוחת ערב מאוחרת ונחלוק סיפורים מהעבר בזמן שנאכל.
אולי ארד לך עוד פעם לפני השינה כי לא הספיק לי ממך.
אולי נהיה עייפים מדי ונחליט שאישאר לישון אצלך.
אולי בבוקר אכין לך קפה וסנדוויץ' בזמן שאת מתארגנת.
אולי אצפה בהתרגשות לראותך שוב בערב.
אולי מעולם לא רציתי רק סקס.
אולי זה מצא אותי.

היא מוכנה לעשות הכל על מנת לספק אותי.
היא יודעת בדיוק איך אני אוהב את זה.
אנחנו כל כך מתואמים שאני לא צריך לבקש.
היא מבינה אותי.

היא נשלטת טוטאלית.
היא כמהה להתמסר אליי לחלוטין.
אני רואה את זה בעיניים שלה כשהיא על הברכיים.
אם לא המבט, אז אלה הגניחות כשאני בתוכה.
היא אוהבת את זה קשוח, משפיל, כואב.
היא ויתרה על השליטה בגופה, היא סומכת עליי עם נפשה.
היא משוחררת לחלוטין, בטוחה וחסרת אונים בו זמנית.
אני מושך את זה, מתעלל בה עד שהיא מתחננת.
אני שולט בקצב ההנאה שלה והיא לא תגמור לפני שארשה לה.
אני שולט בהכל וזה בדיוק מה שהיא רוצה.
ולפעמים גם אני רוצה.

אני עושה הכל על מנת לספק אותה.
היא לא יודעת שאני אוהב להיות גם בצד השני.
אנחנו לא תמיד מתואמים ואני לא רוצה לבקש יותר.
היא לא מבינה אותי.

את רועדת.
אני מחבק אותך מאחור.
מנשק אותך בצוואר, באוזן, בלחי.
הפנים שלי עדיין ספוגות במיצים שלך.
אני לא מנגב אותן, אני אוהב את התחושה.
"אני כל כך אוהב אותך," לוחש.
את לא רוצה להוציא מילה כי טרם הסדרת את הנשימה.
את מאמצת את מיתרי הקול בכל זאת ומחזירה בגילוי אהבה משלך.
המשפט הקדוש הזה לעולם לא נענה בשתיקה מצד אף אחד מאיתנו.
אנחנו אומרים אותו עשרות פעמים ביום במשך שנים.
הוא לא נשחק והמשמעות שלו רק מתחזקת עם הזמן.
הביטוי שהאהבה שלנו מקבלת במיטה מהווה את ההוכחה לכך.
אין שום דבר שמספק אותי יותר מלראות את העיניים שלך מתגלגלות מהנאה.
הצעקה שאת מוציאה כשאת מגיעה לשיא - זאת האורגזמה שלי.
את המושא של כל הפנטזיות שלי, ואני שייך לך בגוף ובנפש.
אני יודע שאת מרגישה בדיוק את אותו הדבר כלפיי.

פעם הרגשתי ככה כלפייך.
עכשיו זאת רק פנטזיה, אבל היא לא עלייך.
היא על מישהי אחרת שטרם פגשתי.
לא הייתי מדבר עלייך בזמן הווה.
את שייכת לעבר ואני מפנטז על העתיד.