אף פעם לא חגגתי את ט"ו באב, בתור בחורה צעירה חשבתי שזה קיטשי ומיותר. עד שלמדתי על המקורות של החג מחברה פמיניסטית שמסבירה לי למה זה חג שוביניסטי ואיך שבנות ישראל היה יוצאות לחולל בכרמים ובני שבט בנימין היו חוטפים אותן. אחרי שלמדתי את זה החלטתי לחגוג כמו שצריך, כלומר ללבוש לבן ולצאת לעיר לבד כך שלוחם צעיר משבט בנימין יוכל לנסות לחטוף אותי, ובאמת באותו הלילה מצאתי את עצמי מביטה עלךנוף של פארק יפה בזמן שאני נדפקת על מכסה מנוע. יצאה לי מזה מערכת יחסים של חצי שנה.
עם האהוב לא חגגנו, בטוח לא יצאנו החוצה. התנשאנו.בכל פעם שמישהו אחר הזמין אותי לדייט חגיגי צחקתי עליו, אף פעם לא הסכמתי.
עד היום, שאני יוצאת לדייט עם לא פחות ולא יותר מאשר הדוש בכבודו ובעצמו. הוא הציע פאב יוקרתי, מקום באמת שווה, מהסוג שיותאים אליו לדפוק הופעה. יש לדוש יתרונות, בכל זאת. שווה להיות הביץ' של מישהו מוכר בתעשיה.ה אז הערב אלבש ג'ינס קצר וחולצה לבנה שלא נלבשה כבר שנים, מהסוג שנתלה על השדיים כמו שתי מטפחות עדינות וחושף את כל הגב, ואצא להיתלות על זרועו של גבר שיוציא אותי לדייט ויזמין לי דרינקים. תאחלו לי שאצליח לזכור לפחות את רוב מה שיקרה הלילה.