שהוא בדרך. בקרוב אדפק כמו זונה דפוקה.
בינתיים, כמה עדכונים:
הקטנה שכבה איתי שוב, כלומר רכבה על הפנים שלי בזמן שהיא מספרת לי על הזיון האחרון עם הבחור שלה. הוא לא יודע עלינו. לא יודע שאי פעם היינו ביחד. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, היא זלגה עלי בטירוף מזה. כי מה היא אם לא כלבה בוגדנית בעצם. אבל היא עושה לי חיוך אחד כזה כשאנחנו הולכות אחרי זה למטבח להכין קפה ואני נמסה מממנה והפטמות שלי מדגדגות ואני סולחת לה.
חזרתט לפסיכולוגית, על חשבון אמא כמובן. עכשיו אני צריכה לספר לה על קורות החצי השנה האחרונה בלי לגרום לה להתקף לב. היא כבר הסתכלה עלי פעם אחת בביקורת כשסיפרתי לה על הקטנה. מנסה לדמיין מה היא תגיד על היחסים עם הבוס בעבודה.
אפרופו, שוב העובדים מהבית. מתאים לי כרגע. אריה לא מדבר איתי הרבה, נראה לי שקשה לו בבית.
זיינתי את ההיטקיסט שוב ואני עדיין לא בטוחה אם הוא שווה את המונוגמיה. גם נפלט לי "דפוק אותי" אחד וזה הדליק אותו אז אולי יש על מה לדבר.
והיום... התחיל הגשם שוב 7הרגשתי פתאום לבד. ריקה וחסרת תועלת. אז עכשיו א' בדרך וינדב את הכלי המרשים שלו כדי להרגיע את ההיסטריה ולהזכיר לי מה אני עושה הכי טוב.
