לפני שנתיים. יום ראשון, 24 בנובמבר 2024 בשעה 3:11
אתמול בלילה אחרי שכתבתי את הפוסט ונרדמתי הילד כתב לי שהוא נפרד מחברה שלו והתבאסתי מאוד שלא הייתי ערה, כי אין דבר שאני אוהבת להיות יותר מאשר זמינה לגבר. זה ממלא אותי בתחושת ערך והצלחה. במיוחד אתמול בלילה, אני יודעת שאם הייתי קוראת את ההודעה היו לי קולות בראש שאומרים שאני עייפה מדי וחייבת לילה של שינה לקראת השבוע הבא, ואז הייתי מזמינה אותו ומכינה לו כוס קפה ומלטפת אותו על הספה עד שהייתי מוצאת את הזין שלו ושולפת אותו החוצה והייתי מרגישה שהאיברים שלי כבר כמו ג'לי מרוב חרמנות משולבת בעייפות, ומתישהו הגוף שלי היה פשוט צונח מעייפות והייתי נותנת לו לעש6 בי את כל מה שהיה רוצה, והקול הרציונלי בראש היה אומר לי אוקיי, זאת הנקודה בה את באמת הופכת לחתיכת זבל משומש וזה היה כל כך מחרמן אותי שהייתי גומרת במקום ונותנת לו להמשיך.