לפני שנה. 24 במאי 2023 בשעה 22:25
הרבה זמן לא כתבתי.
אולי כי לא היה משהו מספיק מעניין.
אולי כי יותר קל לכתוב על ההצלחות והשמחות, ופחות על הכאב והאכזבות.
אז כששוב מגלים שחברים ב"קהילה" הם חברים בעירבון מוגבל, שאנשים שחלקת איתם את הצדדים הכי כמוסים ואישיים הם בעצם לא חברים אמיתיים, שהאתיקה שאני מאמין בה היא לא חלק מהם.
זה מאכזב.
לשמחתי, יש לי עדיין הרבה על מה לשמוח ולהיות אסיר תודה.
על המעטים שהם תמיד איתי. גם כשזה מאתגר. גם כשזה לא באיזו מסיבה מטופשת.
על אילו שמעריכים את מה שאני מלמד ומעביר הלאה.
על אילו שבאים אחרי הופעת שיבארי שלי ואומרים "וואו, עשית לנו את הערב"
על הקטנה שסובלת אותי כבר 7 שנים ויותר ומשום מה לא מוכנה לעזוב.
ועוד כמה דברים נחמדים.
בקיצור, אין מה להתלונן. תעברו לפוסט אחר.
