צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מה זה קשור?

חוויות של שולט לא אמיתי
לפני שבועיים. יום שישי, 8 במאי 2026 בשעה 4:27

בעקבות הפרידה האחרונה שלא הייתה ביוזמת אף אחד מהצדדים, ואחרי עוד שלוש שנים מדהימות (שמצטברות ביחד ל כ 16 שנים כמעט רצופות של מערכות בדסמיות שלא מהעולם הזה) אמרתי לעצמי- אולי הגיע הזמן לנסות משהו שונה. משהי יותר בגיל שלי, ונילית...

לגמרי במקרה,חברה שלא דיברה איתי הרבה זמן פתאום הציעה לי להצטרף ל"ערב גרושים גרושות איכותי" שחברה שלה מארגנת וכמו שהיא מכירה אותי (היא לא באמת מכירה אותי) - זה תפור עלי.

אז ניסיתי. באמת באמת ניסיתי. הייתי מנומס, הייתי נחמד וסובלני (גם כשהיה לי ממש קשה לשמוע חלק מהדברים שעלו שם לגבי למה אנשים התחתנו, הקימו משפחה ואז התגרשו).

אבל סוטים וסוטות יקרים, עד סוף הערב הבנתי שוב. הונילים זה לא בשבילי.

זמן שעובר לא חוזר.

ניסיון לחיות בקונפורמיות לנורמות חברתיות שנולדו במאה ה- 19 ותסכול מתמשך מאי מימוש מאוויים שניתן למצוא להם שותפה נלהבת, מוביל רק לדבר אחד. המשך תסכול מתמשך.

אז fuck off כל המתחסדים והפוריטנים. אני אמשיך לממש את הדברים שאתם רק מפנטזים עליהם בחושך מול אתר הפורנו.

לפני חודש. יום שני, 6 באפריל 2026 בשעה 8:49

הן קשוחות במיוחד

לפני חודשיים. יום חמישי, 26 במרץ 2026 בשעה 13:49

בעקבות מחקרים שמראים שהרבה בני נוער לומדים על סקס מפורנו באינטרנט, עלתה שאלה בקבוצה פייס האם ניתן ללמוד על בדסמ מפורנו בדסמי. 

היות ולא מעט אנשים ראו 50 גוונים וחושבים שככה צריכה להראות מערכת בדסמית (ממש לא - וכתבתי על זה בפוסט נפרד), החלטתי לתרום את השנקל שלי לנושא. 

אין כמעט דבר אחד בפורנו בדסמי שצריך לאמץ לחיים האמיתיים. בדיוק כמו שפורנו ונילי לא מתאר סקס בחיים האמיתיים. 

בין היתר:

1. אין שום שלב של היכרות, תיאום ציפיות, משא ומתן, סיכום על מילת ביטחון. 

2. שום דבר לא משתבש, כולם תמיד נהנים ורוצים עוד. 

3. לא משתמשים במילת ביטחון, סשן יכול להימשך שעות וכולם נראים כאילו רק עכשיו קמו משנ"צ. 

4. הנשלט/ת תמיד גומרים כאילו אין מחר, 

5. חלק מהסשנים קיצוניים הרבה מעבר למה שרוב האנשים ירצו לנסות באמת. צריך לזכור שמי שמשחק בסרטים האלו בדרך כלל הרבה יותר קיצוני ומוכן לדברים ש98% מהאוכלוסייה הבדסמית לא הייתה רוצה לנסות בחיים האמיתיים. 

6. אין אפטרקייר!! Wtf!!! אחרי סשן בא אפטרקייר!!! 

7. אין רגש אמיתי. בכל הסרטים האלו לא רואים אהבה, אמפטיה, תמיכה רגשית וחיבור אמיתי שהופך את הבדסמ מאקט טכני לדבר נפלא באמת.

ותאצינו לי, אף אחד לא רוצה לעבור סשנים מהסוג שרואים ושאחר כך יזרקו אותו כאילו כלום לא קרה.

יש עוד הרבה אבל מספיק לחפור. מוזמנים להוסיף משלכם ואחרי זה - לכו לעשות ולא רק לראות.

 

 

לפני חודשיים. יום חמישי, 19 במרץ 2026 בשעה 16:51

היות ועולות מספר שאלות כשאנחנו מתחילים לדבר כאן, החלטתי לחסוך בזמן לכולנו.

1. אני לא במערכת יחסים כרגע. הייתי במערכת בדסמית שמשלבת שיבארי ו ddlg במשך שנים. אני מחפש מערכת בדסמית משמעותית גם עכשיו.

2. אני מעל גיל 50. לפני שאתן פוסלות על הסף, הנשלטות האחרונות שלי היו בשנות ה 20 שלהן. כמו שאני לא טוען שבת 35 זקנה מידי בשבילי, כדאי שגם אתן לא תקפצו ישר לפסול. אם את עדיין לא סגורה, אפשר לרוץ ביחד כמה ק"מ, לעשות קצת מתח ולהחליט אחרי.

3. לא שולח תמונות, נכנס לגוגל מיט/זום/ כל דבר אחר. לא כי אני לא נראה טוב (להיפך) אלא כי אין לי מושג מי בצד השני של הפרופיל שאיתו אני מדבר וכבר נכוויתי מהנושא בעבר.

מעבר לזה, אם את לא מוכנה להשקיע מזמנך כדי להיפגש לפגישת היכרות, במקום ונילי בזמן ובמקום שנוח לך - לי אין כוונה להשקיע זמן בלשכנע אותך אחרת.

4. אני לא מחפש מערכת יחסים שתוביל לילדים משותפים. כל השאר פתוח.

5. אני משקיע המון במערכות יחסים שלי. מצפה ממך לאותו דבר. אם את מחפשת מתקן בלונה פארק - אני לא הכתובת (אפשר לראות פוסט נפרד בנושא).

אם הגעת לפה ואת עדיין לא חושבת "למה מי הוא בכלל ומה הוא חושב לעצמו" - אשמח מאוד לשמוע ממך.

לפני חודשיים. יום שני, 9 במרץ 2026 בשעה 19:25

ממש לאחרונה פרסמתי פוסט על איך לחפש נקשרת (אפשר לראות כאן בהמשך).

אחד מהדברים שכתבתי הוא שאני לא רוצה להרגיש שנקשרת מחפשת אותי בתור מתקן בלונה פארק.

צחוק הגורל, אתמול נפגשתי עם בחורה מקסימה מושכת ונעימה שכבר קשרתי בעבר.

היא יצרה איתי קשר ורצתה סשן נוסף אבל ביקשתי שניפגש לערב ונילי ונכיר קצת אחד את השנייה יותר לעומק לפני.

הסושי היה טעים, השיחה הייתה קולחת, חייכנו ונהנינו שנינו עד שהגיע שלב תיאום הציפיות להמשך.

מסתבר שיש לה רשימת בקשות ארוכה הכוללת בקשה להופיע איתי בהופעות פומביות, לנסוע ביחד לאירועים בחול, סשנים של צילומים בעירום (שלה, לא שלי - לא צריך להיבהל) ועוד.

עד כאן נשמע כמו החלום הרטוב של כל קושר מתחיל בתבל, אז מה הבעיה? כל זה מגיע עם תנאי להיעדר אינטימיות כלשהי ביננו.

אז ככה. למרות שכתבתי, והסברתי ואפילו הדגשתי את מה שאמור להיות מובן מאליו, גם לקושר קשוח ואכזר, אפל ודורסני כמוני יש רגשות. כשאני קושר משהי זה לא אקט טכני. זה סשן אינטימי שאמנם לא חייב לכלול סקס מלא אבל הוא בוודאי מיני ובדסמי. אני מביא את כל כולי לסשן. אם את לא מביאה אפילו חלק מעצמך, התחושה המתקבלת היא פשוט לא נעימה ואם את מחפשת לעוף לך במתקן בלונה פארק, שמעתי שיש גם בתל אביב וגם בראשון. אני לא הכתובת.

גמרתי לחפור להיום. יאללה ביי.

 

 

לפני חודשיים. יום שני, 2 במרץ 2026 בשעה 11:20

בעקבות  הפוסט על איך לחפש קושר ובקשה של אגם, מעלה את דעתי הלא מחייבת על מה לחפש/קריטריונים לבחירת נקשר/ת.

הפוסט נכתב בלשון קושר/נקשרת אבל נכון לכל מגדר.

יאקימורה הארוקי (2016-1948) אמר פעם "זה לא משנה כמה הקשירה שלך יפה, היא צריכה להתאים לנקשרת אחרת היא לא שווה כלום".

הדבר חולל מהפיכה בתחום השיבארי שהיה עד אז מאוד חד צדדי ופטריארכלי ומהווה בסיס לכל מה שאני מאמין ומיישם בשיבארי.

דבר נוסף שיאקימורה אמר ואימצתי הוא "כשאתה בא לקשור, שים את האגו בצד".

מהבסיס הזה נובעים כמה קריטריונים שאותם אני מחפש בנקשרת.

1. האם אנחנו מחפשים את אותם דברים בסשן? סשן שיבארי יכול להיות סדיסטי ובדסמי, יכול להיות מחבק ומלטף, מיני או טכני, מאתגר פיזית ונפשית או יחסית קל וכיף. אני לא תמיד מחפש את אותם דברים אבל אצלי הסשנים נוטים לכיוון הבדסמי והמיני ולכן אם זה לא מתאים לנקשרת - אני כנראה לא הכתובת בשבילה. לעומת זאת יש קושרים (בעיקר בתחילת דרכם) שמחפשים נקשרת לתרגול טכני הדדי. יש בזה המון סיפוק אפשרי לשני הצדדים שלומדים על היכולות והמגבלות שלהם וכאן בהחלט תתכן התאמה מסוג אחר.

יש נקשרות שמאוד אוהבות את האסתטיקה ואת האומנות שבדבר ויתכן שגם כאן תהיה התאמה איתי או עם הקושר המתאים.

2. האם היא מחפשת סשן התנסות, מערכת בדסמית מוגבלת או משהו לטווח ארוך? כמובן שגם כאן יש לתאם ציפיות למרות שלעולם אי אפשר לדעת אם משהו שמתחיל כטווח קצר מתפתח לטווח ארוך.

3. האם הגבולות שלה מתאימים לגבולות שלי? מעבר לרמת המיניות או האתגר הפיזי ונפשי, אם אני מחפש משהי שבשלב כלשהו גם נופיע ביחד אני ודאי אבקש שהיא תרגיש נוח עם פומביות.

4. האם אין מגבלות פיזיות או נפשיות המונעות ממנה להיקשר? כאן אגע במשהו קצת רגיש. בניגוד למה שחלק חושבים, לא כל אחת יכולה להיקשר בכל קשירה. יש קשירות מסוימות שדורשות מהנקשרת גמישות, סיבולת וסף כאב גבוה. אם הקושר מתעתד לבצע קשירות אלו, לבחור נקשרת שלא מסוגלת לעמוד בדרישות הקשירה רק ייצור תסכול הדדי ואף רצון להרים ידיים ולעזוב את התחום.

5. האם היא מחפשת מתקן בלונה פארק? אם הנקשרת באה מתוך רצון לקבל חוויה אבל לא מוכנה להשקיע מעצמה בסשן, התחושה המתקבלת אצל הקושר היא שהוא בעצם "עבד חבלים". תאמינו לי, זה לא כיף (ראו פוסט אחר שלי - הקלות הבלתי נסבלת של להיות כוסית בלונדינית)

6. יכולת לתקשר גם לפני וגם בתוך הסשן והאם היא מודעת לעצמה, למה היא רוצה לעומת מה היא מסוגלת - תקשורת ואמון - חשוב שיהיה ניתן ליצור דיאלוג ברור וכנה על מה כן ומה לא.

זה אולי יפתיע את חלקכם, אבל רמת ניסיון פחות מעניינת אותי. ההבדל בין נקשרת מתחילה או מנוסה יבוא לביטוי בעיקר באורך התיאום וההכנה לקראת הסשן אבל הוא ודאי שלא משפיע אצלי על כן או לא להיכנס לסשן עם נקשרת חדשה. הרבה יותר חשוב לי שנקשרת תהיה משתתפת פעילה בסשן  - מעורבת פעילה בחוויה, ולא רק אובייקט פסיבי.

זהו להיום. אזעקה אז הולכים לממד...

 

 

לפני שלושה חודשים. יום שישי, 30 בינואר 2026 בשעה 11:00

או נשואות.

יש כאלו שיטענו שאם זה בידיעה והסכמה אז מה אכפת לך? מי מינה אותך בתור סגן ראש מחלקת המוסר?

ובכן שוכני כלוב יקרים, אני ודאי לא אחראי על מה שכל אחד עושה מרצונו החופשי עם אחרים אבל לי זה לא עובד טוב מסיבות מאוד פשוטות.

1. מגבלות של מה אפשר לעשות - כשאת במערכת אחרת קיימות כמעט תמיד מגבלות על מה מותר ומה אסור שהן מעבר לגבולות הברורים שהיינו מתאמים. לדוגמה, סימני חבלים או סימני אימפקט שנשארים לכמה ימים.

2. מגבלות של זמן - המחוייבות למערכות אחרות ראשיות מבחינת זמן גוזלת את רוב הזמן החופשי. הן לא משאירות הרבה אופציות לזמן פנוי שכולל היכרות, סשן, אפטר קייר ואולי גם ערב נחמד ביחד אחרי.

על מה שציינתי עד כה עוד היה אפשר להתגבר ותמיד לטעון שגם עבודה/ילדים אחרי גירושים ועוד גם מקשים על תיאום, אבל הדבר האחרון והמרכזי ביותר שמגביל כשנפגשים עם משהי במערכת ראשית אחרת זה הפנאי של הראש והנפש.

3. כשאת במערכת יחסים ראשית אחרת יהיה כמעט בלתי אפשרי לשחרר את הראש ולהיות כאן ועכשיו איתי בתוך הסשן. תמיד יהיה את צל המחשבה שמה אם הוא יתקשר עכשיו, מה הוא יגיד אחר כך, מה יקרה אם מממש אוהב את מה שאנחנו עושים עכשיו וארצה עוד מעבר למה שהוא מרשה?

בקיצור - העסק נהיה יותר מידי מורכב עבורי.

עד כאן להיום. נתראה בערב בעוד מסיבת סוטים 🙂

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום שישי, 23 בינואר 2026 בשעה 5:31

אחרי שנים רבות של שיטוט חסר מטרה ברחבי הכלוב והפייסבוק, לאחר אין ספור שעות לילה מאוחרות מול המסך והמקלדת, הגעתי למסקנה שאנחנו חיים במה שקרל סייגן הגדיר פעם כ

The planet of the idiots

או בגרסה שלי: The age of Moron

דוגמאות נפוצות לפוסטים שגרמו לי לבכות מרוב ייאוש (כולם אמיתיים)

1. שולט בן 30 עם 15 שנות ניסיון

2. תגובות של "את ממש חמודה/סיקרנת/אנחנו ממש דומים... בואי ניפגש" לפוסט היכרות שמצהיר שהכותבת במערכת יחסים ולא מעוניינת להיפגש

3. אני שולטת מנוסה בת 22 ואני אקבע את כל הגבולות. לרצונות שלך אין שום מקום.

הייתי ממשיך אבל כאן נראה לי שנגמרה לך הסבלנות ולי היכולת להכיל את כל הטמטום הזה. שיהיה אחלה סופ"ש סוטים!

 

לפני ארבעה חודשים. יום חמישי, 8 בינואר 2026 בשעה 19:24

שיחה עם חמודה מכאן הזכירה לי שנשאלתי פעם על מה זאת שליטה מנטלית.

הלכנו ברחוב די שומם בדרום תל אביב נשלטת שלי, אני וידידה בדסמית. זו הייתה שעת לילה והיינו באמצע שיחה על מהות הבדסמ.

באמצע שיחה הידידה שאלה אותי איך אני מגדיר שליטה מנטלית.

במקום לחפור רבע שעה על ההגדרות השונות, אמרתי לנשלטת שלי לעמוד עם הפנים צמוד לעץ ולא לזוז עד שאנחנו חוזרים והמשכנו ללכת הלאה, הידידה ואני.

חזרנו אחרי בערך 10 דקות והנשלטת לא זזה.

פניתי לידידה ואמרתי לה - זאת שליטה מנטלית.

היא עשתה את זה כי היא רצתה להוכיח לעצמה ולי את עומק הקשר שלנו.

זה הבסיס לבדסמ שלי. להוביל במקומות שבהם הנשלטת רוצה להתמסר.

 

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 22 בנובמבר 2025 בשעה 2:15

לפני זמן רב (ולפני שחלקכם נולדתם), לפני המצאת המדפסות והמחשבים, אם רציתם לשלוח מסמך למישהו, הייתם משתמשים במכונת כתיבה. רק שדברים היו מסתבכים אם הייתם רוצים לשלוח מספר עותקים של המכתב למספר אנשים. זו הסיבה שהומצא נייר פחם. זה היה דף דק שהיה מונח בין שני דפי נייר ובצד אחד היה מרוח בדיו. בדרך זו, כאשר מקש מכונת הכתיבה היה פוגע בעמוד הראשון, היה נוצר העתק של אותה האות בעמוד השני. אמה-מה, הבעיה הייתה שכאשר הייתם צריכים יותר מעותק אחד, המכה המקורית הייתה מאבדת מהשפעתה והייתם מקבלים תוצאות חלשות יותר ויותר ככל שהייתם מכינים יותר עותקים.

זו הייתה המחשבה שלי כשראיתי כמה אנשים קושרים לאחרונה בחו"ל. זה לא שהם לא היו בקיאים בטכניקות קשירה. זה לא שהחבלים שלהם לא היו ממוקמים כראוי בכמה קשירות קלאסיות. אלא שהם היו העתקות פחם של מה שלימדו אותם מורים שכנראה נאמר להם לעשות את אותו הדבר בדיוק שוב ושוב באותו אופן ש"האדון" שלהם לימד אותם.

קצת ריחמתי עליהם. זה היה כמו להסתכל על אנשים שידעו את המילים של שיר אבל מעולם לא שמעו אותו.

אני חושב שהם היו אנשים נפלאים שחיפשו את החיבור הנכון עם חבלים, רק שהמורים שלהם לא יכלו או לא רצו להראות להם את הדרך.

כל קשר בין הכתוב מעלה ובין מורים שאולי אתם מכירים נעשה על אחריותכם בלבד.