בשבילי להיות דאדי דום זה לא תואר בדסמי או משחק. זה פשוט הרחבה של מי שאני בחיים לתחום הבדסמ. נראה שרבים שמגיעים לעולם הזה בהתחלה מאמינים שהכל זה משחק תפקידים פשוט, ושהם חייבים לשחק דמות כי ככה BDSM ו-Kink עובדים, נכון?
אצלי זה לא עובד ככה.
אני לא מאמין שאפשר להעמיד פנים שאתה "דום" או "דאדי" אם זה לא מגיע ממי שאתה באמת.
יכול להיות שייקח לך זמן לגלות מי אתה באמת, אבל אם אתה בא לעולם הזה עם ראש פתוח ותהיה האני הטבעי שלך, תלמד מי אתה באמת ואיך ליישם את זה בבדסמ. היתרון בכל ההגדרות הוא, ועד כמה שהמונחים וה"תפקידים" בבדסמ ישמעו לפעמים מגוחכים, שהם מאפשרים לחדשים להתנסות מה הוא המקום הנכון עבורם בעולם שלנו ולדייק את מה שמתאים עבורם. זה יעזור בהיבט המיני/בדסמי, אבל זה משתרע מעבר לזה, ויכול לשמש לצמיחה אישית וקבלה עצמית.
באשר אלי כפי שציינתי אני מרגיש שאני דאדי דום בנשמתי. החלק של הדום הוא לא ההגדרה הקלאסית של "קשוח ואכזר". אני לא נותן פקודות או דרישות, או קובע כללים או שעות שינה. דברים כאלה אני מתעב ואין לי סבלנות למבנה כזה בעצמי, שלא לדבר על לכפות את כל אלו על אדם אחר שאני אוהב. המקום שבו אני מצטיין בלהיות דאדי הוא להקשיב, לתמוך, להגן, לדאוג ולהנחות במקומות שכל כך צריכים או רוצים בכך. אני נהנה לעזור לנשלטת שלי, ואני נהנה שמסתכלים על הדברים האלה. אני נהנה לתת את הדברים האלה כי אני יודע שאני מסוגל לזה. לפני שהשתלבתי בקהילת הבדסמ קראתי לזה "להיות האביר על הסוס השחור". להיכנס למקום שבו אני רואה עצב ולהשתמש בידע שלי כדי לעזור לנשלטת להתגבר על הצער והכאב. זה לא תפקיד, לא מסיכה, ולא דמות שאני משחק. אני יודע שאני טוב במתן תמיכה לקטנה שלי אז אני לוקח את התפקיד שלי ברצינות ומאמץ אותו בשמחה. זה באמת לא יותר פשוט או מסובך מזה.
לאלו שמתעניינים ויודעים על האהבה שלי לחבלים, יש פוסט אחר על למה אני קושר.
משפט אחרון:
Little girls grow up, Daddy is forever.