אחת לתקופה עולה פוסט על תרפיה נפשית באמצעות בדסמ. כל פעם ממציאים לזה שם חדש - פעם זה סאדו תרפיה, פעם שיבארי הילינג, העצמה נפשית באמצעות בדסמ ושאר שמות שאמורים לתת איזו הילה חצי מדעית למשהו שלא קיים.
אז הנה, בפעם האני כבר לא יודע כמה, מה שכתבתי לגבי "למה בדסמ הוא לא טיפול":
כל כך הרבה פוסטים עלו לאחרונה על כמה שסשן בדסמ/שיבארי/השלם את החסר הוא טיפולי ומרפא פצעי נפש מן העבר שפשוט כבר בא לי לצעוק או להרביץ למשהו, ולא בקטע טוב.
כמה עובדות.
כשאתם לוקחים את הרכב למוסך לטיפול 10000, האם הייתם לוקחים את הרכב שלכם למוסך של מישהו שמעולם לא הוסמך לטפל ברכב מהסוג שלכם? כנראה שלא.
אז את הנפש כן?
נכון, אין הגדרה מחייבת בחוק מה הוא טיפול ומי הוא מטפל אבל ברור לגמרי שלצורך טיפול נפשי מקובל יש צורך בהסמכה מתאימה המחוייבת בחוק (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או דומה).
מוסכמה נוספת היא שבכל טיפול יש צורך באבחון מסודר של הבעיה, מציאת שורש הבעיה ולאחר מכן התאמת תכנית טיפול ספציפית למטופל.
זה נכון ברפואה, בטיפול נפשי וכמו שכתבתי, אפילו בדברים כמו לטפל באוטו או בקצר חשמלי בבית.
מעבר לזה, אתיקה מקצועית של מטפלים היא כי אין לערב יחסים אישיים ומיניים בין המטפל למטופל.
כל זה לא קיים במערכת בדסמית.
אז למה בכל זאת אנשים נותנים אמון במטפלים בבדסמ? כי הוא מאסטר דגול? כי הוא העלה תמונות של תחת אחרי סשן לפייסבוק?
לא. כי הם מבלבלים בין משהו שגורם לנו להרגיש טוב, עם כל תחושות השחרור וה"הי" שאחרי סשן, לבין טיפול נפשי מסודר.
יש הרבה דברים חוץ מבדסמ שעושים לנו טוב.
שוקולד עושה לנו טוב. גם חיבוק וחיזוקים חיוביים מילוליים. הם לא "טיפול" וודאי שלא נועדו לעזור לנו להתגבר על טראומה או בעיות נפשיות מורכבות.
שולטים/ות שמתיימרים לתת פיתרון לבעיות מסוג זה במקרה הטוב מעריכים יתר על המידה את יכולתם ובמקרה הפחות טוב שרלטנים שמחפשים זיון, כסף או הנאות אחרות.
יכול לחפור עוד הרבה אבל אני רץ עכשיו לסשן הרזיה והפסקת עישון באמצעות בדסמ.