סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Winds of Change

טובלת רגל במים,
מרימה אצבע לחוש את כיוון הרוח,
תוחבת ראש לאדמה,
שורפת קלות טוסט באש.
רוחות של שינוי, ונציבת המלח מתמעטת.
לפני 5 שנים. 14 ביולי 2018 בשעה 7:43

כשהגוף שלך בוגד בך, כולם דואגים.

במיוחד אלו שמסתבר שהם הקרובים ביותר.

גם אני שהיתה קרובה וכבר לא - דואגת. אין לי זכות לדאוג ובכל זאת. אתה מדאיג אותי, יקר.

 

הנפש שלי בגדה בי. התהפכה עלי. הקוצים שלי מופנים פנימה וגם החוצה, ליתר ביטחון.

ואת זה אף אחד לא רואה. אולי רק הקרוב אלי ביותר, אללה ירחמו ⁦♥️⁩

ואתה אפילו לא שואל לשלומי, שהיית פעם קרוב. כי את הנפש לא רואים, כלומר, אם לא מסתכלים בעיניים.

העולם הישן שב ומשתלט.

KinkyMaster​(שולט) - מצוין.
תתקשרי. הם לא רואים.
בייחוד מול אלו הקרובים ביותר, מסתבר.
לפני 5 שנים
Aציבעוני​(אחר) - צודקת
לפני 5 שנים
יעל t​(אחרת) - יש לך זכות לדאוג וזה לא עניין של זכות אלא עובדה. הזכות נפלה בחלקו של מי שאת דואגת לו.
דימוי יפה לקשיי הנפש 💕
לפני 5 שנים
אשת לוט​(אחרת) - תודה.
האם לא איבדתי את הזכות לדאוג לאדם ברגע שנוצר נתק? מאותו רגע הזכות הזו נשארת רק אצל הקרובים שאיתו..?
לפני 5 שנים
יעל t​(אחרת) - זה די קשקוש, כי את חופשיה להרגיש את מה שאת מרגישה. אף אחד לא יכול לגעת שם, זה פנימי וזה שלך, לא משנה מה קורה מבחוץ. זה כמו להגיד שאסור לי לאהוב אדם שאני כבר לא רואה.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י