שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tears In Heaven

לעינינו

42

לפני 4 שנים. 15 באפריל 2020 בשעה 23:24

אנחנו בתקופה קצת מוזרה,אז מעשה שהיה,ברוח התקופה...


שבת האחרונה ,יצאתי החוצה בצהריים להתאוורר קצת. ישבתי על הספסל שליד הבניין.
קראתי ספר .
מעט מאוד עוברים ושבים.
שמלה כחולה רחבה, חולצה לבנה ארוכה רחבה.קוקו,ומשקפי שמש.רזה עד מאוד.
"אתה מתפלל ?"
אני מחייך, "לא,אני קורא ספר" ,
"איזה ספר ? "
"משהו על אקולוגיה"
"זה אתה ?" ,היא שואלת.
אני מחייך, "לא יודע" .
"אני מחפשת מישהו"
"אז כנראה שלא"
"אני מיכל,איך קוראים לך ? "
"..., ואיך קוראים לו ? "
"למי ?"
"לזה שאת מחפשת"
"אני לא יודעת :)"
...
"את לבד פה ?"
"לא,אני עם חברים, התקדמתי קצת"
"אתה דתי?"
"קצת,אבל לא כל כך"
"אז זה לא אתה ?"
"לא חושב :)"
"חבל"
שני החברים מגיעים. "טוב, אז ביי" ,היא אומרת לי.
נכנסתי הביתה. חזרתי לספסל אחרי איזו שעה.
אני יושב כמה דקות, ושוב רואה אותה מתקרבת

"באתי מקודם, לא ראיתי אותך",היא אומרת.
אני מחייך ,"אני גר ממש פה, היית יכולה להיכנס" .
היא מתיישבת לידי על הספסל.
"אני עדיין לא יודעת אם זה אתה"
"רוצה להכנס ?" ,אני שואל
"כן"
"אני לא יודעת למה אני בכלל נכנסת אליך.
אני לא יודעת אם זה אתה ,או שאתה סתם חרמן".

ישבתי על הספה,היא ישבה על הפוף ליד.
"אני שומרת נגיעה",היא אומרת.
ושוב "אז זה אתה או לא?" .
אני מאוד מכבד את הדת,וגם די שיעמם לי עם כל השאלות האלה ,אז נפרדנו איש לדרכו,
וחזרתי לספסל לקרוא.

ביום שני קיבלתי טלפון.מספר לא מוכר.
"היי,זאת מיכל, מהספסל,זוכר אותי ?"
היא צוחקת קצת "המצב קשה, אז חשבתי לשכור את שירותיך לאמן אותי"
"איך השגת את המספר שלי, מיכל?"
"ראיתי באינטרנט"...

''באינטרנט?''

הייתי קצת עסוק, "טוב,אבל אני לא ממש יכול לדבר עכשיו"
"תשמור את המספר, תחזור אליי אחר כך, מקסימום אני אציק לך, אבל עדיף שלא.
אני עדיין לא יודעת אם זה אתה"
טוב, אמרתי לה, אני אחזור אלייך. ולא ממש תיכננתי לחזור אליה.
היא שלחה לי הודעה בערב...
שאלה מתי אני יכול לאמן אותה (-או שאולי נלמד דף גמרא ביחד,או פרק שירה...)
אתמול לפני החג היא אמרה לי שהיא תהיה עוד מעט ליד הבית שלי,ושאלה אם אני רוצה להפגש.

...

במוצאי החג היא שאלה מתי אני מאמן אותה.
אמרתי לה שאולי הלילה
"חחח,סבבה, תגיד לי מתי, אני רק
מקווה שזה אתה..."

ב12 וחצי שלחתי לה הודעה "רוצה לבוא עכשיו?"
"להזדיין?" היא שואלת
קצת הופתעתי "את דתייה, את לא מזדיינת.
לבוא להתאמן"
היא אמרה שהיא כבר קראה קריאת שמע,והיא לא יוצאת מהבית :)

 

באמת שאני אוהב דתיות :)
ואם מישהי פה במקרה תעבור ליד הספסל ,ותראה אותי קורא , אז אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד...
זה אני 

 

*ספורי ספסלים

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י