סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tears In Heaven

לעינינו

95

לפני שבועיים. 4 בנובמבר 2024 בשעה 21:04

 

96 היה יותר מתאים לפוסט הזה.

 

אני מנסה ללמוד ולתרגל לאחרונה את תחום הצ'י . תחום די קשה .

בהחלט דורש שליטה,

ושחרור , 

 

קצת כמו פה. 

 

יין ויאנג באים שם הרבה לידי ביטוי. 

בטח לא ידעתם ,אבל ל69 יש גם משמעות מעבר. 

יאנג מסמל את הזכרי/גברי ,

יין את הנקבי/נשי ,

 

מסתבר שהסמל מספרי ראשי של היאנג הוא 9 , ושל היין הוא 6 . 

 

תשלימי לי את הפוסט

94

לפני חודשיים. 17 בספטמבר 2024 בשעה 22:17

שישי בלילה. לקחתי ספר והלכתי לשבת על איזה ספסל ליד הבית. יש קצת תנועה שם גם בשעות מאוחרות,אז נחמד לשבת שם.

הקרוב אליי היה תפוס, אז עברתי אל הבא. 

"מה קורה ?" ,אני שומע קול מדבר אליי.

איזה מכר מהמרפסת למעלה. 

 

הוא מכיר אותי מהגן כושר. עד לא מזמן לא ידעתי מי זה . יום אחד הוא הופיע בגן,ודיבר עם שני חבר'ה שהיו שם. התקרבתי למתח, ואז הוא אמר להם: "אתם רואים את זה, כל הבחורות רצו אותו ,והוא לא רצה אף אחת" . 

לא הבנתי ממש מי זה, ומאיפה הוא מכיר אותי. הוא אמר שהוא רואה אותי פה . 

גם את פשר ההבחנה לא הבנתי ,אבל זה הצחיק אותי ,אז חייכתי ,והמשכתי בשלי.מחמאות,מה יכול להזיק.

 

 כשהוא הלך הוא עבר דרכי שוב,ואמר שלום,הציג את עצמו,אמר שהוא מתווך ,ואולי עוד כמה דברים שאני לא זוכר. חיפשתי דירה בדיוק ,אז דיברנו קצת. 

 

הוא במרפסת בדירה למעלה ,ואני על הספסל מתחתיו. 

והמצעד התחיל. 

לכל בחורה ,כמעט, שעברה שם ,ועברו די הרבה,הוא קרא לשלום "מה נשמע?" "מה קורה?" "לאן יצאתם?" "רוצות לעלות לצ'ייסר/יין?" ... 

"בשביל הקטעים", הוא אומר לי.

 

זה לחלוטין הצחיק אותי. הוא לא ממש ספר אף אחת,ומה דעתה,ומה היא ענתה לו ,התעלמה,לא התעלמה. הוא בשלו. 

 

הרגשתי קצת כמו בסרטים של נשיונל ג'אוגרפיק, על אריות, כשהלביאה יוצאת לצוד,ולוקחת איתה את המתבגרים, ללמד אותם איך עושים את זה נכון.

ואז הם עושים איזה טעות ,נחשפים מהר מדי, מאבדים את הפוזיציה הנכונה, ואז כל המארב נכשל .

 

התלבטתי אם לעבור מקום, כי הוא קצת הפר את מנוחתי,

ואז אמרתי לעצמי,רגע,ואם כבר קרה והזדמנתי לפה, וזה היה די במקרה,ובדיוק הוא היה שם, אז אולי יש פה משהו בשבילי ,שאני צריך לראות. 

אז נשארתי. 

 

"או שתעלה עוד קומה,או שתרד לפה" ,אמרתי לו.

הוא ירד ,ובא לשבת לידי על הספסל.

 

וזה נמשך משם... אותו הדבר בערך. 

"בחורות,צריך לערבב אותן" ,הוא אומר לי . הוא מראה לי תמונה של מישהי מהווטסאפ ,שהוא מתכתב איתה. "תראה אותה" ,הוא אומר לי "יפה,לא ?" .

הוא השמיע לי גם את ההודעות הקוליות האחרונות ביניהם.הציע לה לבוא אליו ,ולדבר על עסקים.ממה שהיא אמרה שם,שהוא צריך לארגן לה פגישות עם אנשים,ואז היא תבוא אליו , הבנתי שהיא כנראה חושבת עליו דברים,שהוא כנראה לא. 

"אני לא ממש בקטע של ערבובים" , אמרתי לו, "מי שרוצה ,תבוא ,ומי שלא ,לא" . 

 

"למה אתה עושה את זה?" ,שאלתי .

"אני לא חתיך כמוך",הוא אומר לי "אין לי קוביות בבטן" .

 האמת שהוא בחור עם הרבה קסם אישי.

"בחורות באות לתל אביב ,כדי למצוא זיון. מה ,בחורה באה לתל אביב כדי למצוא אהבה ?!"

"כל הגברים שמתאמנים פה ,זה בשביל בחורות" 

"אבל אני לא מתאמן בשביל הבחורות", אמרתי לו.

הוא חשב רגע.

"אתה באמת קצת שונה,ראיתי אותך,אתה עושה את זה יותר בשביל הנפש". 

"ואם אני לא מצליח למצוא מישהי,יש לי דוקטור בכיס. שמים על הזין,והיא כבר מוצצת. ככה זה בחורות". 

 

עברו שלישיית בנות . צעירות למדי. הוא זרק להן איזה משהו סתמי,הן עצרו ,והוא התחיל לדבר איתן. איכשהו הוא הכניס את זה שהוא בעסקי הנדל"ן . אחת,יפה למדי, גילתה עניין,והתחילה לדבר איתו.

אמר לה שהוא יכול להכניס אותה לעניינים,וזה. היא נדלקה משהו.

הופה...

 מהצד זה היה נשמע קצת לא אמין. בסוף היה נראה שגם היא קלטה ,התלבטה ,ובסוף לא השאירה לו טלפון. אמרה לו "אם ניפגש ,ניפגש" . 

 

עברו עוד כמה. 

 

אחת עוברת לבד. נראית חמודה. 37 כזה,הייתי אומר.יש לה מבטא אמריקאי.

 היא דווקא חייכה אליי. הוא זורק לה משהו,והיא מתקרבת. שיחה קצרה ,ידידותית,מערבבת משהו.היא אמרה לו שהיא ממשיכה,מחפשת קורקינט. 

 אחרי כמה דקות חזרה עם קורקינט. הוא תופס אותה שוב. הפעם הוא אמר לה שהוא גמולוג, הסביר לה קצת ,אמר שהוא טס להונג קונג בקרוב,לבדוק אבנים, וראיתי שהיא נמשכת לזה. פתאום היה לה זמן.היא גם השאירה לו טלפון.

הופה...

הוא שואל אותה לאן היא ממשיכה.אומר שגם הוא בכיוון. שואל אם אפשר להצטרף אליה לקורקינט. היא הסכימה שהוא ירכיב אותה.

 

אחרי איזה 10 דקות הוא חזר ברגל. אמר שכמעט מצצה לו,ואיזה מישהו הפריע להם.

 

 

אני בעצמי כבר לא באמת יודע, אם הוא מערבב אותי

93

לפני חודשיים. 11 בספטמבר 2024 בשעה 19:10

יצאתי לים .

אני הולך ברגל.

שרוול לבן, חולצה שחורה מכופתרת פתוחה.

מתקדמת ממולי בדרך ההפוכה,אשה מבוגרת. 

היא מסתכלת עליי ,ואומרת לי :"לא חראם על הבנות ? ,תסגור את החולצה" ,

אני מחייך אליה.

 

היא מתחילה לצעוק, "תסגור את החולצה ,תסגור את החולצההה" .

 

עכשיו כבר חייכתי לעצמי.

 

התקדמתי עוד איזה 100 מטר , בחור על אופנוע עובר לידי בנסיעה, 

הוא מסתכל ,מחייך, וזורק :"איזה יפה אתה" ,וממשיך בדרכו . 

 

 

 

 

סגרתי את החולצה

92

לפני חודשיים. 4 בספטמבר 2024 בשעה 23:16

הרבה זמן שלא ראיתי אותו. הוא אוטוטו מתחתן.עבר לעיר אחרת,גר שם עם ארוסתו. חמד של בחור. תמיד בא לרקוד איתי. הוא אומר שאני תמיד מפיץ אנרגיה ,כשאני בא להתאמן

 

אני עולה על מכשיר , ועושה איזה תרגיל שאילתרתי. 

"אתה צריך להיות כוכב פורנו", הוא צועק לי וצוחק, "אין תרגיל כזה" . 

 

עוד אחד לידו שראה, אומר : "צריך לקחת אותו ל לאב איילנד" . 

 

צחקתי גם. 

 

הוא היה צריך להסביר לי למה הוא התכוון עם ה לאב איילנד הזה...אני לא ממש רואה טלויזיה

91

לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 22:38

הרבה זמן שלא נפגשתי מפה.

חמש שש שנים בערך. 

לא רק מפה,מכל המרחב הוירטואלי די התנתקתי. 

אני שם,אבל לא שם. 

בקושי נכנס.

התכתבויות קצרות מאוד , אם בכלל.

אני לא מנסה לעניין או להרשים,לפעמים להיפך, וככה אני סוגר את זה די מהר. ביני לביני אני יודע שעדיף לי שזה לא יצליח.

 

כשמתחילים לחיות במציאות,זה פתאום נראה כמו ירידה גדולה ברמה. ומי שעשה את השינוי,בטח מבין אותי.

 

תמיד חשבתי,אולי רציתי, לכתוב יומן חיים, אבל הזמן חיים שהוא מצריך, הוריד אותי מזה. הבלוג פה ,באפיזודות קצרות , קצת משלים.

 

פנתה אליי פה מישהי השבוע. רוב הפניות מבחורות פה הן בצאט,ואני בדרך כלל לא מספיק לראות בכלל, עד שהצאט מתאפס.היא שלחה הודעה ,אז ראיתי. 

האמת שאהבתי. משהו במה שהיא כתבה הרגיש טוב.כנראה שהייתי שמח לפגוש מישהי כמוה במציאות. מישהי ללמוד איתה כימיה,בין סשן לסשן.

למרות שהיא צעירה מאוד,וקצת מוזר לי שבחורות צעירות כאלה פעילות פה,ובאמת מנסות להכיר מפה. 

דיברנו קצת, ושוב ניסיתי לא לעניין כל כך. זה האינסטינקט שלי כרגע. 

היא אמרה שהרבה מבוגרים כותבים לה ,ושהיא די מאוכזבת .

קצת הצטערתי בשבילה.

"את צעירה ובועטת, מה לעזאזל את מחפשת פה ?", חשבתי לעצמי. 

 

אם היא היתה בקטע של מבוגרים,עוד הייתי מבין...

 

צאי לעולם ילדה, 

רואים שם יותר,

מרגישים שם יותר . 

 

הזמן שהיא (ואחרות כמוה) משקיעה על לקרוא הודעות לא רלוונטיות, עלול עוד ליצור בה נגטיביות,

נגטיביות שתופנה כלפי האדם הלא נכון ,בסופו של דבר.

 

היא כתבה לי שכל אחד יוצר את המציאות שלו.

באמת היא היתה רוצה מציאות וירטואלית כדרך ראשית ?

אני מניח שלא.

 

צרי את שלך,ילדה. בדרך החיה !

 

את המבוגרים אני עוד מבין. אם מראה לא יתפוס אותה , אולי המילים כן ,הם יגידו. והם צודקים.

 מי שיודע להשתמש במילים נכונה, יכול לסובב את כולם. 

 

צאו לעולם,ילדות. יש שם אור לפעמים.

את המסך השחור תשאירו לאחרים. 

 

מעניין מתי תהיה הפעם הבאה שאני אפגש דרך מסך...

 

 

90

לפני חודשיים. 24 באוגוסט 2024 בשעה 18:16

הגעתי לחוף. יושב בקצה הסככה . שתי בחורות ישבו שם. נראות צעירות .צעירות מדי. איכשהו המבטים נפגשו. שאלתי אותן איך המים. אמרו שנפלאים. 

במבט שני, היה להן ויסקי שם,וקעקועים קטנים,והן אפילו עישנו ירוק.

 אז אולי הן לא כאלה קטנות,כמו שאני חושב ?

התחלנו לדבר ,שיחקנו שש בש. הן המציאו שש בש עם חוקים משלהן. חוקים עם "חיים" ,חוקים שבהן תמיד יש סיכוי לנצח. 

הן נראות די הפכים. 

אחת עם קצת שיזוף , ציפורניים , מאופרת קלות .מראה מיינסטרים משהו,הייתי אומר. שיער שחור, רזה, חזה יפה .מבט קצת חתום.

השנייה, בלונדינית ,עיניים ירוקות,שיער גלי מעט,לבנה, עם מבט חי.

 תזזיתית,

פראית משהו. 

איכשהו הזמן עבר,ואני יושב איתן כבר איזה שעתיים. 

עם שתיהן השיחה הייתה כיפית, 

ולא ידעתי מי מהן.

 אולי שתיהן. 

הן לא מתל אביב. 

ראיתי את זה מיד. בהתנהגות,בגישה.

 

בנות הכפר, אי שם על איזו גבעה, שתחתיה זורם איזה נחל. 

די רחוק מהמרכז.

 

הן שאלו לגילי.

חשבתי/חשבנו שאתה בן 25, אמרה האחת.

הן קצת לפני צבא.

ישבנו עוד קצת, והגיע זמני ללכת. 

ממי מהן לקחת טלפון,לא ידעתי. 

 

השנייה. הילדת טבע שבה ניצחה. 

למרות שהרגיש לי שמאחורי המבט המיינסטרים משהו של הראשונה,הסתתרה ילדה די ממושמעת.

 

התכתבנו איזה פעם ביום .אני לא אוהב להיות תקוע בהתכתבויות בטלפון,בגדול, אז ריכזתי את זה לפעם ביום . היא הבינה את הקונספט. היא כתבה לי שהיא אוהבת שאני מלמד אותה דברים חדשים. היא קראה לי "המורה" ,מדי פעם. היה מעניין דווקא

 

אחרי כשבועיים היא אמרה לי שהיא בתל אביב,לבד,בים,עם הערסל. 

באתי. 

זה היה פשוט.

למרות שלא היה שום מגע ,ושום סימן חיבה ברור ,בפעם הראשונה,

עכשיו היא קיבלה הכל ,מיד . קיבלה אותי בנשיקה, במגע ,בכל מקום. 

פרא.

נכנסו למים ביחד. היא נצמדה.הגלים הפריעו לנו. 

ראיתי את המבטים של העוברים ושבים. 

ישבנו בחוף עד השקיעה בערך. 

 

המשכנו אליי,כמה דקות הליכה. 

היא קצת מרדנית. בהחלט זקוקה לחינוך מיני .

מעבר לזה יש לה אופי נפלא. 

רקדנו ושכבנו לסירוגין. 

ישבנו בחצר/מרפסת ,

המוסיקה הטובה מהמסיבת גג שהשכן המקסים שלי עשה,רק הוסיפה. 

הצטרפנו בהמשך . מסיבת גג אחרונה,לפני שהורסים את הבניין,וכולם עוזבים. היה שמח ועצוב ,בו זמנית. 

 

רציתי לגמור לה בפה. בהתחלה היא אמרה לא. 

בסוף היא פתחה את הפה. 

 

אני אוהב שהיא אוהבת ללמוד.

ילדה טובה .

 

 

89

לפני 3 חודשים. 21 באוגוסט 2024 בשעה 13:30

פגשתי איזה חבר/מכר עכשיו .

 

"אתה נראה מואר" ,הוא אומר לי . 

 

"אני אחרי 3 ימים במדבר ,בירח מלא'' 

 

"האור עובר דרכך בלי מחסומים"
"אתה מקרין הילה"
"מעורר השראה"

 

הוא מוסיף

 

הוא בעצמו מטפל,הוא אומר לי. 

 

מה שהמדבר עשה לי.

 

נראה לי שאני יכול לשחרר חשמל,עם כל הקרינה שספגתי שם

88

לפני 4 חודשים. 20 ביולי 2024 בשעה 23:55

הכרנו בחוף. 

דרכינו הצטלבו שם.

ילדה יפה. עם הרבה חן.

בת 22 כזה ,הייתי חושב.

 

 

"אתה מפשיט אותי עם העיניים שלך" , היא אומרת לי,כשאנחנו יושבים שם על החול

 

"אתה מדליק אותי ,

ואני פוחדת להשרף"

 

 

 

אחר כך היא כתבה לי :

 

"הרטבת אותי עד שנשארתי חסרת אוויר לנשימה.

בלי יכולת להוציא מילה" . 

"וזה מפחיד כמה שהאנרגיה שלך משכה אותי.

איבדתי שליטה.

 

הרגשתי שאני רק רוצה להסתכל לך בעיניים,

 

 לא הרגשתי שצריך מילים"

 

 

את מקסימה, רק שתדעי

 

 

87

לפני 4 חודשים. 29 ביוני 2024 בשעה 21:55

 29 יום בדירה החדשה.והם מרגישים כמו חצי שנה. חיים של חופש וספונטניות. כל יום הוא יום ארוך...לפעמים אני אפילו מתבלבל בימים, כמו בימי תאילנד העליזים.

 

יצאתי לים לקראת ערב. היתה בחוף משחקיה של ילדים והורים,לא רחוק מאיפה שישבתי. כנראה יומולדת. גילאי 9-10 כזה,הייתי מניח.

נמנמתי קצת. 

 

אני קם להתארגן לחזור הביתה. וניגש אליי אחד האבות. נראה בן 36 כזה. הוא עבר לידי מקודם עם הבן שלו .

"הייתי חייב להגיד לך בפנים,שאתה נראה מעולה" , הוא אומר לי . 

אמרתי לו תודה ,והוא נעלם די מהר. 

 

הוא קצת הפתיע אותי ,אני חייב לציין.

 

מצד אחד הוא אכזב אותי קצת, 

משהו כמו: "אולי תבוא אלינו לאיזה ארוחת ערב מתישהו ?" , היה יותר מעניין.

 לפחות היה מגשש קצת. 

מצד שני,הערכתי אותו על האומץ. גם ככה בטח לא היה לו קל לגשת. 

ומה לי לבקש יותר...

86

לפני 5 חודשים. 8 ביוני 2024 בשעה 23:23

דרושה שפחת נקיון ,לנקות לי את החצר בדירה (כמה שעות עבודה יספיקו) . סידור לינה אצלי לאותו יום. או בחצר או בבית,תלוי