לפני שנתיים. 28 במאי 2022 בשעה 17:46
"מיניות מגיעה מהראש" הוא משפט שיצא לי לחזור עליו מספר פעמים, אבל אף פעם לא ממש הרחבתי עליו כמו שהייתי רוצה, יש בו כל כך הרבה משמעות בעיני.
באיזשהו שלב הבנתי שגם לא המצאתי אותו. "איבר הסקס גדול ביותר הוא המוח" הוא משפט מוכר שחוזר גם אצל מטפלי זוגיות וסקסולוגיות (הבנתי שלא קיימים סקסולוגים בארץ), לפעמים גם בקונטקסט של איך לדמיין סקס אחר על מנת לשמור על זוגיות ארוכה ודועכת בלי להשתגע. אבל זה לא מה שבא לי לכתוב עליו..
הדמיון שלי תמיד היה מפותח מדי. ביסודי הייתי משחק עם החברים במשחק בו אני ממציא סביבה, ומדריך את השחקנים לגבי מה קורה סביבם, כאילו הם בסוג של משחק מחשב או סרט פנטזיה.
במסגרות שונות אהבתי להמציא לעצמי התנהגות, לשחק אותה, ולנצח ולתזמר על רצף אירועים שונים שיגרמו לסיטואציה מסויימת לצאת לפועל, שתהיה ממש מעניינת ומשונה לכל המשתתפים הלא מודעים.
בזוגיות הייתי מואשם לפעמים כבמאי, שמנהל חוויות, שקשה לו כשדברים לא מתרחשים לפי איך שהוא דמיין אותם. בהמשך כמתכנת גם יצא לי להשתעשע בפיתוח משחקים, ויצא לי לכתוב וגם לפרסם לא מעט תסריטים.
לא התעניינתי יותר מדי בפורנו קלאסי.. הוא נראה בעיני משעמם, משוחק גרוע, פוגעני במשתתפים, חסר דמיון, לא אמין, ובאופן כללי נראה כמו הדבר הכי כיף אי פעם רק שכל המשתתפים בו נראים כאילו הם בחלק הכי פחות כיפי ביום שלהם.
מה שבאמת עניין אותי והשפיע עלי, וגם הוביל אותי לבדסמ, הוא דווקא הנטאי, ספציפית כזה שמסופר בסיפור, בקומיקס (doujinshi).. כל פנטזיה או סיטואציה מינית דמיונית, ריאליסטית, ונילית ובדסמית, ומלא פנטזיות משוגעות ולא מוכרות בכלל מופיעות בעשרות או מאות אלפי הקומיקסים פרי מוחם ועטם של אמנים סוטים יפנים רבים.
בתור כותב, מצייר, סוטה ו"מדמיין" בעצמי - זה התחבר לי בול.
זה היה סוג של עולם מיני פנימי שלי, שלא היה לו לאן לצאת החוצה, עד שהגעתי לכאן.
"מיניות באה מהמוח" - הכוונה אצלי לזה שכולנו נדלקים מסיטואציות, מאווירה, מדינמיקות ומדמיונות לפני המגע הפיזי.
כשאנחנו מאוננים ומפנטזים בעצמנו אנחנו לא צריכים להיות אלופי טכניקת אצבעות, וזה לא משנה אם יש מולנו חור מדהים או זין מופלא, אנחנו גומרים בקלות מפתיעה רק מהדמיון של מה שהיינו רוצים שיקרה, לפעמים בעזרת קצת חומר ויזואלי / טקסט כהשראה. הפיזיות היא רק עזרה קטנה לדמיון בשביל להגיע גם לפורקן. במציאות הרבה פעמים אנחנו מנותקים לגמרי ממה שפינטזנו עליו, קשה לנו אולי לגמור, זה לא נוצץ כמו בפנטזיה, או, אצל הוניליים יותר, הם פשוט זורקים את הפנטזיות והדמיון לפח וחוזרים על אותו סקס של 3 תנוחות ב 20 דקות. יש גם את אלה שפשוט מפנטזים לעצמם לבד בזמן האקט.
אני מרגיש שבדסמ עבורי, כחלק מתופעת לוואי נדירה שנוצרה מהתנאים ששליטה מצריכה, הוא מקום פתוח, מקבל ובטוח להביא את עולם הגירוי המנטלי למציאות. שהוא לדעתי העולם המיני המורחב, שעולה סוף סוף לתודעה עם פרטנר (גם בוניל זה קיים, רק פחות במודעות לדעתי).
כשאני שולט אני מדבר עם הנשלטת על מיניות לא כדי להתחרמן בצד השני של המסך, אלא כדי ללמוד, לרכז חומר ולבנות לאט לאט סיטואציות פנטזיה שלמות שמחברות בין מה ששנינו אוהבים. ה"סשן" בעצם מתחיל כבר אז. הכוונה היא לא שאני משחק דמות, אלא יוצר אווירה.. אני הולך בזה רחוק - ימים של מתח, טיזינג אינסופי, בניית הדינמיקה בינינו, דמיון מודרך, שיתוף של דברים אינטימיים בחיים שלנו, והכי חשוב, בזמן המימוש, של אקטים יצירתיים ופחות, אני לוקח את זה לאט לאט לאט, שנהיה נוכחים, רגועים. להסתכל בעיניים. להרגיש את זה. כשזה עובד אנחנו מגיעים לדברים יותר ויותר מורכבים, ויצירתיים עם הזמן.
כשהראש פועל, והרוק נבלע, והכוס נוזל, והלב פועם, והשפה נשוכה, והמוח.. מרגיש מטוגן עמוק בחרמנות, והחוקים ברורים, והסיטואציה בנוייה, והתפקיד מותנה - הדרך לחווייה מחשמלת סלולה, ואז, כששנינו מרגישים לא פחות משכרות מינית, כשהחדר כבר אפוף בריח של זימה - רק אז זה הזמן להתחיל במגע פיזי, ארוך, בשביל להגיע לשחרור ולסיפוק. ולא להפך.
