|
|
|
מגיעה לסריקה הבטחונית בסחיפול.
עוברת שיקוף במכונה.
לוקחת אותי הבודקת הצידה, אומרת לי להרים ידיים ולפשק רגליים, ועוברת על כל הגוף במישוש רך אך יסודי ומדוייק.
בסיום היא אומרת לי thank you.
ואני: no, no, thank YOU 😉
יש לי פטיש ליום העצמאות 😉
THE ODDS ARE GOOD
AND THE GOODS ARE ODD
בהשראת antimatter
אז התכנסנו לנו כמה מלכות, החלפנו אינפורמציה, השווינו חוויות, הפקנו לקחים, והגענו למסקנות הבאות:
1. "אוהבת גבוהים/ממושקפים/ ושאר ירקות?", "תני לי ללקק את כפות רגלייך", "רוצה שתשבי לי על הפנים" ועוד כל מני משפטי פתיחה חכמים ומושקעים שכאלה - לא! מקדמים אתכם אצל אף אחת מאיתנו, כך מסתבר. מפתיע, הא? 😉
2. גברים וניליים שמחפשים סקס בתחפושת של נשלטים - אנחנו מריחות אתכם מקילומטרים. והריח, איך להגיד בעדינות, לא משהו...
3. כשאנו עושות מולכם תיאום ציפיות, והדברים מוסכמים בין שני הצדדים - לנו מותר לסגת. לכם - לא! (דוגמאות יפורטו בפוסט מיוחד)
4. כשאתם מלכלכים את שמה של שולטת, קחו בחשבון שזה בסה"כ כלובון קטנטן... בסוף היא תדע את זה. וכך או אחרת היקום יצליף בכם. או שמלכות יתעלמו מכם. לדעתנו - אופציה ב' חמורה יותר 😉.
לסיכום:
נשלטים יקרים,
אנו אוהבות אתכם. תתנהגו יפה. תהיו טובים. תהיו נאמנים והגונים וישרי דרך. זה יעשה לכם רק טוב.
מלכות יקרות,
מוזמנות להצטרף למפגשים ולהעביר חוויות. נשבעת לכן - בכינו מצחוק 😉
3. אנשים שלא קוראים את הבלוג
2. אנשים שלא קוראים את הפרופיל
1. אנשים שקוראים הכל, ומחליטים לפנות למרות שהם יודעים שאינם מתאימים
(ולא, אני לא מדברת על בן ה-46 המקסים שלמענו הקמתי וועדת חריגים מיוחדת.. אני מדברת על בני 25, שכשאני מסבירה להם שהם צעירים יותר מבני הבכור, טוענים בתוקף שגיל לא רלוונטי. חברים, יש מקרים בהם זה כל-כך רלוונטי !!)
נשלטים יקרים,
ארשה לעצמי לפנות אליכם בשם כל נשות העולם בכלל, ומלכות הכלוב בפרט, ואנסה להסביר לכם חוק יסוד:
התפקיד שלכם במערכת יחסים, ובמיוחד בתחילתה, הוא לשמור את עצמכם במודעות של השולטת (או כל אשה, לצורך העניין).
לשם כך עליכם לחזר, לכתוב, לסמס, לשלוח בקבוק יין לשולחנה, לשלוח זר פרחים לעבודתה, ובקיצור - לעשות כל דבר טוב ורצוי (כמובן לאחר שבררתם שזה מוצא חן בעיני המלכה הפוטנציאלית).
אם אתם נעלמים, ומצפים לשוב אחרי כמה ימים ולהמשיך בדיוק מאותו מקום - צפו פגיעה!!
יש סיכוי גבוה מאד שמלכתכם המשיכה לנשלט הבא ואינכם קיימים עוד במודעות שלה.
אתם יכולים להמשיך לשבת בכתה ולא לצאת להפסקה, למרות שהסתיים השיעור
נ.ב. מלכה שאינה מסכימה איתי, שתבקש ולא אייצג אותה בפניה זו
שהתקשר למסעדה בה ידע שאהיה עם חברותי, הזמין לשולחננו יין משובח, והכתיב למלצרית מה להקריא לי.
המבוכה שלה, הקול הרועד, העיניים המתרוצצות, יציבת הגוף הכפופה מעט, כשהקריאה את המילים "מלכה אהובה שלי, אנא הסכימי וקבלי אותי להיות נשלטך" - כל כך הדליקו אותי.
אז תודה לך על בימוי והפקת ערב נפלא
בחודש האחרון, מאז שהודעתי לו שלא אוכל להמשיך, ואני מסיימת את הקשר של הכמעט שנתיים וחצי שהיינו יחד, אני מרגישה כבויה מאד, מפוייחת כמעט. הליבידו שלי שואף ל-0, היכולת שלי לחייך מתה כמעט, ואין בי חיות או חיוניות כלשהיא.
הרצון הבסיסי שלי הוא להישאר במיטה, ללקק את פצעי הרגשיים, להשקיט את דופק הלב הפצוע, להרגיע את הנשימה עד שתהיה רדודה ולא מורגשת, ולא להזיז אף לא שריר כואב אחד מערימת הפיח שאני.
הדברים היחידים שמצליחים לשכנע אותי לצאת מהמיטה הם הצורך הקבוע של ילדי במזון טרי, מלבוש נקי, בריאות וסעד, ושאר דברים שלי באופן אישי נראים כרגע לא הכרחיים, אך מסתבר שלאחרים הם MUST; והעבודה המופלאה שלי, בה אני מטפלת הן בבעיותיהם הפיזיות והן במצוקותיהם הנפשיות/רגשיות של אחרים, וניזונה ומתחזקת מכך.
ואז..... אתם דופקים בזהירות בחלוני הוירטואלי, מתקבצים סביבי, מציעים עזרה, נמצאים עבורי.
וחלקכם מגיעים לראיון קבלה - כמעט כל נשלטי מלפני שנתיים וגם קצת חדשים שמוצאים חן בעיני. ובדיוק לפי הוראותי, אבריכם עטופים בשרוכים או סרטים יפהפיים כמו אריזות מתנה מושלמות, ואתם מציגים את מרכולתכם נרגשים ורועדים, מנשקים את ידי ואת רגלי (בלי רוק!!!), ועוטפים אותי באור וחום.
ונדמה לי שאני מתחילה לחיות שוב... אני מתחילה לנער מעלי את ערימות הפיח, אני חוזרת לחייך every now and then. ובעזרתכם, אני מתחילה לנשום נשימות מעט עמוקות יותר, מנסה לפלוט את כמויות ה-CO2 שנאגרו בתוכי ולהכניס חמצן במקומן, מתחילה לתקשר, מתחילה לרצות לא-למות.
אז - ת ו ד ה ❤
סליחה יקירתי, על שאני לוקחת לך אותו.
הוא היה נשלט שלי הרבה לפני שהפך להיות שולט שלך.
חזרתי, ואני רוצה את הצעצוע שלי בחזרה.
מבטיחה שכשאסיים להשתמש בו, אם יישאר ממנו משהו, ארשה לך לקבל אותו.
סדר חייב להיות פה
