לפני 9 שנים. 25 באוגוסט 2015 בשעה 4:59
חינכו אותי לחלוק, לשתף ולתת לאחרים את מה ששלי, וכיום אני מסוגלת להשאיל, להלוות, לחלוק, ואף לתת... אבל זה מתקיים בתנאי שכולם יודעים: מה ששלי - שלי !!
אתה שלי. בזכות ולא בחסד.
זה תמיד מתחיל כשאני מנכסת לעצמי את המוח שלך; אז אני עוברת לגוף, תוך התמקדות באיברים ספציפיים. אני בוחרת את האיברים המועדפים עלי, מסמנת לעצמי אותם, בוחנת אותם שוב ושוב, משנה את דעתי ומחליפה אותם באיברים אחרים; ואני מסיימת את מסע הרכש שלי בנשמתך... אותה אני משאירה לסוף. אחרונה חביבה...
אף אחד לא צריך לדעת. רק אנחנו יודעים שאתה שלי. וזה, מבחינתי, מספיק לגמרי.
מרגע שאתה שלי - אתה שלי. עד להודעה חדשה.
יש לי זמן... אני לוקחת את הזמן... אחרי הכל יש לי הרבה עבודה על מה ששלי...
הידיעה שאתה שלי עושה אותי מאושרת כל כך :-)