מי שעוקב אחרי, יודע שלפני כשנתיים בחרתי בזוגיות מונוגמית ויצאתי מפה.
כשהכרתי את בן זוגי הוא היה ונילי לחלוטין, ובהדרכתי הצמודה הפך לנשלט מושלם. הוא התאהב בתחושה, שרת אותי בעונג (משותף, יש לציין) שאין לו קץ, והתמסר כאילו אין מחר (כולל לדברים שלעולם הוא לא היה מאמין שיסכים לשתף בהם/איתם פעולה).
חלפו עברו להן שנתיים והחלטתי לסיים את הקשר (מסיבותי-שלי), תוך כאב לב גדול ורב ואהבה עזה כלפיו.
ואז, לתדהמתי הרבה, הוא בקש שאמשיך לשלוט בו, כשהוא מבין שלא אהיה רק איתו. להכל הוא מסכים. מבחינתו - העיקר שאשאר איתו. גם אם זה שובר את לבו כשהוא יודע שאני עם נשלט אחר.
ואני שואלת את עצמי, ואשמח לקרוא את דעתכם/ן, הן כנשלטים/ות והן כשולטות/ים - האם אין פה תחושת זילות של האהבה/הרומן שהיה לנו, והפיכתו לקשר בדס"מי זול בהרבה ממה שהיה לנו?
האם כשולטים/ות - הייתם נענים להצעה כזו? והאם כנשלטים/ות - הייתם מציעים הצעה כזו??
