עוד מעט מגיע פסח ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה שיש סיכוי שהוא עושה את החג לבד. לעשות חג לבד זה אומר להיות תקוע בדירה שלך ולעשן ג'וינטים בשרשרת בזמן שכל עם ישראל אוכל ארוחת חג ונהנה עם המשפחה שלו. לא לכולם יש משפחה.
ואולי זה מגיע לו שהוא ככה לבד. אולי זה מגיע לו שהוא לא יכול לאהוב... אני לא באמת מאמינה בזה, אבל אני כועסת עליו.
השבוע נסעתי לדרום תל אביב והנסיעה הזכירה לי את הדרך אליו. נזכרתי איך אהבתי למצוץ לו. הוא היה מת על זה. גם אני מתתי על זה. בדרך כל אני לא מתה על למצוץ, אבל הזין שלו תמיד היה נעים ומריח טוב. אהבתי את הזין שלו מכל הבחינות והכי אהבתי להסתכל לו בעיניים בזמן שהזין שלו תקוע לי בפה.
ותמיד אחרי כמה דקות טובות של מציצה הוא היה מפסיק ומזיין לי את הצורה. שעתיים.. שלוש... ארבע שעות של סקס ומציצות ועוד סקס ועוד מציצות ומלא גמירות. ובין לבין... בין לבין סרטים ומוזיקה והמון המון דמעות ושיחות נפש וסיגריות.
הוא היה מזיין לי את הפה אבל בעצם הוא זיין את הלב הבתול שלי, ועכשיו הלב שלי לא יכול לחזור להיות כמו שהוא היה לפניו.
