החיים בטריקולור
https://www.tiktok.com/@officialbilboshaggins/video/7143685149341781253?_t=8WMijNjvrFZ&_r=1
אני לא בטוחה אם זה פורנו שמעביר אנשים על דעתם או דווקא סצנות פסאודו רומנטיות מסרטי הוליווד, אבל יש איזה קטע מוזר, בעיקר של גברים אבל לא רק, של לרצות סקס סוער, נקי משיפוטיות, משוחרר מעכבות, חופשי לגמרי ופשוט מדהים אבל בלי לטרוח להשקיע את מה שצריך מבחינת זמן ואנרגיה בלהכיר את הצד השני ולייצר חיבור אמיתי.
הבעיה היא, שמה שעובד בסרטים לא עובד במציאות.
אני לא טוענת שסקס עם זרים לא יכול להיות ממש מהנה, אני לא טוענת שיש משהו רע בסטוצים ואני לא טוענת שכל מפגש מיני מחייב הכרות מעמיקה, אבל סקס ברמה כמו שתיארתי בהתחלה לרוב פשוט לא יקרה בין אנשים שאין ביניהם איזשהו חיבור שנוצר רק בעקבות היכרות ורגש.
כדי להגיע לשם,צריך להתרגל להריח ולמגע אחד של השניה, להכיר את התגובות, להבין מה לא לעשות ובמה להתמקד יותר, אלה דברים שלוקחים זמן.
אינטימיות אמיתית לא נוצרת בשתי שניות.
מוגש כשרות לציבור מטעמי, כי עייפתי ממחפשי אינסטנט.
למי שלא זוכר/לא ראה:
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=83325&postid=1329972
הנה היא היום:
פעם נאחזתי בכוח בקשרים שבבירור לא עשו לי לטוב. ברוב המקרים הם לא עשו טוב לאף אחד מהמעורבים, אבל נאחזנו בהם מתוך אמונה שאפשר לעבוד על זה, לשפר, לתקן, עד שנגיע למנוחה ונחלה. בדרך כלל מה שקרה בפועל זה שכלום לא עבד ובאיזשהו שלב זה פשוט לא היה שווה את זה יותר.
היום אני בקיצון הנגדי. מעיפה אנשים מחיי בקלות רבה מדי.
תקופת הקורונה גרמה לי להתרגל ללבד, במקביל לזה אדם שהחשבתי לחבר ותיק התגלה כאנס סדרתי ושקרן פתולוגי ובו זמנית סיימתי את הקשר הבדסמי האחרון שהיה לי, שבו מתחתי מדי את הגבולות הלא נכונים עם האדם הלא נכון.
השילוב של כל הדברים האלה ביחד גרם לזה שהיום אני לא משאירה לאנשים שום מרווח לטעות. אני כל הזמן מזכירה לעצמי שכולנו בני אדם, כולם עושים טעויות, שצריך להיות מקום לדבר על הדברים ולתת עוד צ'אנס, שלא הכל באותה דרגת חומרה ושקרה שגם אני פגעתי וטעיתי והתנצלתי וקיבלתי עוד הזדמנות אבל במבחן התוצאה, אני פשוט לא מצליחה ליישם ומרחיקה ממני אנשים בגלל כל טעות הכי קטנה והאמת היא שזה לא עושה לי טוב ואני לא רוצה להיות האדם הזה אבל כרגע גם לא ממש יודעת איך לעצור את זה.
למה לעזאזל לא איבדתי את התאבון?!
לא באמת משנה המגדר או מאיזה צד של השוט אתם-
אם נתקלתם בפרופיל שמשך אתכם, פניתם, התחלתם לדבר, עברתם לטלגרם ובשלב כלשהו בשיחה הצד השני הציב לכם גבול והתגובה שלכם להצבת הגבול הייתה למחוק את ההתכתבות ולהיעלם, אל תופיעו אחרי שנה ותתחילו שוב התכתבות כאילו כלום לא קרה.
אה ולומר במצב כזה "אולי הגבולות התמתנו מאז" זה פשוט דוחה.
בין אם הם התמתנו ובין אם לא, זה לא משנה, אם בחרת להיעלם ואז להופיע בפתאומיות ואתה אפילו לא רואה מה דפוק בתנהלות הזאת.
Stay gone!
כולנו קונות כי אנחנו צריכות, בגלל זה זה נקרא תרבות הצריכה.
בכל מקרה...
לראות שני אנשים מתווכחים על נושא מסוים, ברצינות תהומית ובאריכות, כאשר שניהם טועים לחלוטין.