טוב, על מי אני עובדת? אלה הולכות להיות הרבה מילים!
אני מתה על פומביות ויש לי ברזומה כמה וכמה סשנים פומביים מפוארים ביותר, שאף אחד מהם לא היה בארץ והמשמעות היא שזה נעשה מול קהל הרבההה יותר גדול ממה שניתן למצוא אצלינו.
דרך אגב, קהל שמרגיע לאורגזמה שלך זה בוסט מטורף לאגו. ממליצה לכולן לנסות לפחות פעם בחיים. בכלל לא משנה מאיזה צד של השוט את, זאת פשוט חוויה מדהימה.
עם זאת, לפעמים אני קוראת על חוויות או פנטזיות של פומביות במרחבים שאינם מיועדים לכך וקשה לי לקבל את זה.
זה בעייתי בעיניי, גם כי המשמעות היא לערב בקינק או אקט בעל משמעות מינית/אינטימית אנשים זרים שלא ביקשו/הביעו הסכמה לקחת חלק וזה בכלל לא קשור לבדסמ. אני לא רוצה לראות אף אחת מוצצת זין באמצע איקאה ולא רוצה לראות אנשים מזדיינים לי על הדשא מול הבית ולא אכפת לי אם זה בדסמי או לא. אני רוצה לבחור את התנאים שבהם אני נחשפת לזה וזה נראה לי רצון מאוד סביר והגיוני שקיים אצל רוב בני האדם וכדאי להתעכב גם על העובדה הפשוטה שאלה מקומות שיש בהם ילדים.
בנוסף, העולם עדיין לא נטול אלימות. בתור צופים מהצד, אין לנו שום דרך לדעת אם סטירה שניתנת היא במסגרת קשר בדסמי או קשר מתעלל ואני לא חושבת שמישהו מאתנו רוצה לחיות בעולם שבו אף אחד לא מניד עפעף כשדבר כזה קורה.
קראתי לפני כמה שנים סיפור של מישהי שהשכנים שמעו את זעקות הכאב שלה בזמן סשן והזמינו משטרה. היא כעסה על ההתערבות בחייה הפרטיים וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שמזל שלשכנים שלה אכפת, כי באותה קלות זאת יכלה להיות מישהי שפשוט חוטפת מכות מבן זוגה האלים.
כולנו רוצים את החופש לעשות מה שבא לנו, אבל אנחנו לא חיים בוואקום וכדאי לזכור את זה.